ובכן, רבנו פוסק בהלכות שבת (כג, ח) כך:
"ואין מציעין את המיטות בשבת כדי לישן עליהן למוצאי-שבת".
זהו! זו ההלכה היחידה שמצאתי בכל "משנה תורה" שעוסקת בהכנה משבת לחול. מהלכה זו ניתן ללמוד שרק בדבר הרשות אסרו חכמים להכין משבת לחול, כמו הצעת המיטה. ברם, עשיית מעשה שאין בו שום איסור בשבת, ואף יש בו מצוה כלשהי, מותר לכתחילה לעשותו בשבת: כגון לאסוף בשבת את הסידורים וספרי הלימוד בבית-הכנסת לאחר התפילה והלימוד כדי לסדרם במקומם, או כמו הבאת המגילה לבית-הכנסת בשבת כאשר ליל פורים חל במוצאי-שבת. יתר-על-כן, לדעתי אם הדבר גורם לאדם לנחת-רוח בשבת מותר לו גם בשבת להציע את המיטה, שהרי הוא לא מציע אותה כדי לישן עליה במוצאי-שבת אלא מפני שראיית המיטה המוצעת גורמת לו לנחת-רוח בשבת עצמה, ויש להוסיף ולדייק זאת מדברי רבנו בהלכה: "כדי לישן עליהן למוצאי-שבת", כלומר אם יש לו מטרה אחרת בהצעת המיטה והיא כדי להרחיב את דעתו ולגרום לו לנחת-רוח – מותר. קצרו של דבר, כל דבר שאין בו שום נדנוד של איסור בשבת, ויש בו איזה שהוא צד של מצוה ומעלה – מותר לעשותו ולהכינו משבת לחול.
וגדולה מזאת, הואיל ואיסור הצעת המיטה הינו דרבנן, אין להרחיבו למאומה! דהיינו אין שום איסור להכין משבת לחול, וכל שיש באיסור זה הוא מה שאסרו בו חכמים, דהיינו הצעת המיטה. אמנם, בדברים שגורמים לטורח גדול ולקלקול עונג השבת יש לאסור, אך לא מצד הכנה משבת לחול, אלא מטעם כבוד השבת, וכמו שאומר ישעיה הנביא (נח, יג): "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְיָ מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר" (יש' נח, יג), וגם דברים אלה אין לאסור אלא לאחר שיקול דעת.
וכך פוסק רבנו בהלכות שבת (כד, א): "יש דברים שהן אסורין בשבת אף-על-פי שאינן דומין למלאכה ואינם מביאין לידי מלאכה, ומפני מה נאסרו? משום שנאמר 'אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי', ונאמר: 'וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר' [שם]".
אגב, בהלכה שצוטטה בראש נאמר גם כך: "ואסור להדיח קערות ואלפסין וכיוצא בהן, מפני שהוא כמתקן, אלא-אם-כן הדיחן כדי לאכול בהן סעודה אחרת באותה שבת". ורבים קשרו את ההלכה הזו לעניין הכנה משבת לחול, ולדעתי אין קשר ישיר בין הדברים, שהרי רבנו אומר במפורש שמדובר באיסור דרבנן שהוא "כמתקן", דהיינו כמתקן כלי לשימוש. ובמלים אחרות, איסור זה מיוחד אך ורק בכלים, ולכן אין ללמוד מאומה מהלכה זו לעניין הכנה משבת לחול.
אגב, מן ההלכה עולה בבירור שלצורך השבת מותר לשטוף כלים בשבת – ומזאת אפשר ללמוד בהחלט שאם אין לו מקום להניח את כליו המלוכלכים והם עומדים במטבח ופוגמים בעונג השבת, מותר לכתחילה לשטפם – שהרי מדובר בצורך השבת ובעינוגה! וגם אם הכסילים האורתודוקסים למיניהם יצווחו כנגדי על-כך, הרי שספק בוודאי יש כאן, וספק דרבנן לקולא.
"אגב, מן ההלכה עולה בבירור שלצורך השבת מותר לשטוף כלים בשבת – ומזאת אפשר ללמוד בהחלט שאם אין לו מקום להניח את כליו המלוכלכים והם עומדים במטבח ופוגמים בעונג השבת, מותר לכתחילה לשטפם – שהרי מדובר בצורך השבת ובעינוגה!"
מורי אדיר,
האם מותר לשטוף כלים בשבת עם ספוג? האם יש בעיה של סחיטה?
האם מותר לשטוף כלים בשבת עם 1) מים חמימים? או 2) מים חמים?
תודה על המידע החשוב על זה נמעתי לשווא לעשות דברים בגלל זה בשבת כי חשבתי שזה אסור.. השאלה לגבי טלטול בשבת מרשות היחיד לרבים ולהפך.. האם אפשר לסמוך על עירוב שלהם מותר חופשי לטלטל בשבת ?