הרשב"א עומד חזק מול האשכנזים?

1) כל מי שהופך תורת חיים לקורדום חוצבים או כל מי שסטה אחר המאגיה או ההגשמה או כל מי שמתעה את עם-ישראל אחר השקפות זרות או כל מי שמנחיל לעם ישראל דת שהיא נעדרת יסודות מחשבתיים, ובמיוחד יסודות חשובים כמו ידיעת ה' וייחוד ה'. ויש עוד, אך אלה הם הדברים הבסיסיים לעניות דעתי.

לגבי המקורות, אתה יכול למצוא אותם בשלל מאמריי, לדוגמה: "וכל המינים כרגע יאבדו"; "ביקורת על יחסי לרש"י-שר"י ותשובתי"; "כך היה הלל אומר ודישתמש בתגא - חלף"; ובעוד עשרות רבות של מאמרי דעה וביקורת.

2) ברירת המחדל היא שדברי אותם ה"חכמים" נגועים בשאיפות זרות, ויש להיזהר ולחשוד בהם שכוונותיהם אינן לשם שמים, כמו לדוגמה יוסוף קרדאווי אשר העתיק הלכות רבות מהרמב"ם -- יש לחשוד בו שכוונתו בזה הייתה להראות את עצמו שהוא נאמן לדרכם של הגאונים ויהדות ספרד הקדומה, אך אין זה אלא תכסית והטעיה לשאיפתו האמיתית והיא להפוך תורת חיים לקורדום חוצבים, ולחוקק ספר הלכות חדש אשר יאפשר לו להתקבל גם בקרב צאצאי המינים וכן אצל כל המוני העם הסכלים, וכך הוא יהפוך לכומר-דת מוביל ומרכזי, וינציח את טמטום ובערות ההמון כדי שהוא יוכל להמשיך וליהנות מהערצתם ומשלל טובות הנאה.

תודה לך מורי אדיר על תשובה מאירת עיניים! מכיוון שלתשובתך יש השלכות אדירות אנא הרשה לי לבקש פרטים ספציפיים בעניין זה:

כתבת: "האמת היא שמי שכופר ביסודות הדת כמו ידיעת ה' וייחוד ה', אסור באיסור חמור לדונו לכף זכות בשום דבר! מפני שהוא גורם לעם-ישראל לשגות ולתעות בתוהו בהבל ובעבודה-זרה, אלא, יש לחושדו בכל דבריו ולחפש נקודות או רמזים לזיוף ולשקר שהם שירת חייו, וכמו שרבנו מלמד אותנו בפירושו לאבות, שאם ראית רשע אשר נדמה לך שהוא הולך בדרך הנכונה, אל תאמן בו, אלא תחשוד בו שכוונתו רעה"

1) לפי הרמב"ם אילו סוגים ספציפיים של חוטאים עלינו תמיד לדון לכף חובה בכל דבר?

2) ועל פי הרמב"ם, כאשר אנו עוסקים בחוטאים אלה, האם עמדת ברירת המחדל שלנו צריכה תמיד להיות שחוטאים אלה שקרנים, וכי עלינו תמיד להניח שהם אשמים בכל החטאים אלא אם כן יש ראיות להיפך? או שאני מגזים?

אנא בטובך הזכיר לנו את המקורות הטקסטואליים ברמב"ם.

1) צר לי אך קשה לי להאמין לו שאכן כך היה, ומי שכופר ביסודות התורה, מצוה לחושדו. כמו כן, אם באמת כך היה, הסיכויים שהוא היה מצליח לעקור את המנהגים הללו לגמרי הם אפסיים, כי אי אפשר לעקור מההמון אלילות מבלי לרומם אותם תחילה מבחינה מחשבתית, זה בלתי אפשרי, ההמון יתנגד התנגדות גדולה מאד וכל ר"ב מבין זאת, כל-שכן כאשר האדם שמנסה לעקור אומר בהססנות שהדברים רק "נראים בעיניו" כמו דרכי האמורי ואינו מבין שמדובר בעבודה-זרה.

2) מי שמשבח עובדי אלילים מגלה שהוא לא באמת מבין שמדובר בעבודה-זרה, ולכן הוא אומר "נראו בעיניי" כמו דרכי האמורי, כלומר, לפי האמת הם אינם כן, אלא רק נראים כלפי חוץ. ובענייני עבודה-זרה אין מקום לומר "נראה לי", או לשבח את רבני אשכנז ורב האי, שהרי הוא למעשה מצדיק בזה את העבודה-זרה.

3) כבר הסברתי לך גם לעיל ובעוד מקומות, שדרך המינים היא לטשטש את דת האמת, כלומר, הם אינם אומרים רק דברי שקר, שהרי כך לא יאמינו להם, אלא הם אוחזים גם במעט אמת, כדי שמעט האמת תחזיק את השקר, כדי להתל ולהתעות בפתאים אשר מתרשמים ומתפעלים ממלחמתו של הרשב"א בעבודה-זרה...

בדרך זו הרשב"א משכנע מצד אחד שהוא נזהר בעבודה-זרה ומקדש מלחמה נגדה, ולאחר שהוא שכנע את הפתאים שהוא כך, הוא יכול להחדיר בשקט את כל ענייני האלילות שהוא חפץ בהם, ואף פתי לא יחשוד בו, שהרי הוא נלחם נגד מנהג הכפרות... אגב, למיטב זכרוני גם חאג' יוסוף אל-קרדאווי (קארו) מאמץ תורת הסוד גינה את מנהג הכפרות, האם זה מעמעם כהוא זה את עובדת היותו עובד אלילים?

והאמת היא, שמי שכופר ביסודות הדת כמו ידיעת ה' וייחוד ה', אסור באיסור חמור לדונו לכף זכות בשום דבר! מפני שהוא גורם לעם-ישראל לשגות ולתעות בתוהו בהבל ובעבודה-זרה, אלא, יש לחושדו בכל דבריו ולחפש נקודות או רמזים לזיוף ולשקר שהם שירת חייו. וכמו שרבנו מלמד אותנו בפירושו לאבות, שאם ראית רשע אשר נדמה לך שהוא הולך בדרך הנכונה, אל תאמן בו, אלא תחשוד בו שכוונתו רעה, וכמו שאמרתי לעיל, חשוד בו שמטרתו להציג עצמו כמבין וכנזהר בענייני עבודה-זרה, וכך הוא מחדיר אלילות בלי שאף אחד יחשוד בו או יערער עליו (וגם קוק המטושטש הלך בדרך זו ראה מאמרי עליו).

ושים לב עד כמה הדרך שלו מרושעת ומתוחכמת, שהרי למרות שהרשב"א כפר ביסודות הדת היסודיים ביותר, הנך מסתפק ושואל ומתרץ ומנסה ללמד עליו זכות!

דרכם של הספרדים הנוהים בעקבות צאצאי המינים שהם שומרים על כמה עניינים כלפי חוץ אשר יבחינו ביניהם לבין האשכנזים מבחינה חיצונית, כמו חאג' עבדאללה אל-יוסוף אשר מתהדר ב"החזרת עטרה ליושנה" בכמה הלכות, בעוד שלוח האם שלו הוא לוח אם אשכנזי מובהק: בין אם בענייני הזיות ואמונות תפלות, בין אם בעניין קבלת הזוהר והאלילות, בין אם בעניין הפיכת תורת חיים לקורודום חוצבים, בין אם בעניין שיטת לימוד התורה ותפישת תכלית הלימוד, בין אם במחיקת כל יסודות הדת מדת משה, בין אם בשיטתם להנציח את הבערות הסכלות והטמטום כדי שהם יוכלו להמשיך ולשלוט בהמונים, וכך בכל שאר יסודות השקפותיהם.

שים גם לב, שכך הוא אומר על צאצאי המינים: "ולא נשאר מכל זה ומכיוצא באלו בעירנו מאומה, אע"פ ששמעתי מפי אנשים הגונים מאד מאשכנז היושבים". גם כאשר הוא חולק עליהם בעניינים של עבודה-זרה הוא נזהר לשבח אותם, וזה ראיה חזקה שהוא לא הבין שמדובר בעבודה-זרה, וכנראה נלחם נגד המנהג רק בגלל שאנשי קהילתו לא נהגו בזה, וכנראה שלא הייתה התנגדות רבה לביעור המנהג הרע הזה. ובכל מקום שאתה רואה אנשים שביטלו את יסודות הדת כמו ידיעת ה' וייחוד ה', דע שתורתם אינה תורה והשקפותיהם השקפות זרות ואליליות, ולכן עלינו תמיד לחפש את נקודות ההטעיה בדבריהם.

אגב, אם לא מצאת אצל הנוצרים מנהג כפרות זה אומר שהם צדיקים?

הנני מסופק אם עשה זאת מתוך הבנה שהדבר פסול וזאת בהמשך למה שכתבתי באשכול של ידידנו אלירן הי"ו ובהמשך לטענתך שהרשב"א שנא חכמה ודעת ועקב אחר הרמב"ן, עוד-זאת ש-'מלחמות ה'' שלו עלולות להוות מוקש מפני שמצד אחד נראה כי "מבער עבודה זרה מארצנו" ומצד שני מחדיר ביד רמה עבודה אלילית פרו-נוצרית הלא היא הקבלה החדשה, הדברים חמורים יותר מן הכפרות.