1) יש כאלה שלא ישנים בסוכה, והם מצדיקים זאת בטענה הבאה: הסוכה קדושה מכדי לישון בה - מכיוון ששינה היא תקופה בה לאדם אין שליטה על עצמו, ובנוסף, להתלבש ולהתפשט בסוכה יצמצם את הכבוד של האדם לסוכה ויהפוך את הסוכה לחדר שינה - ולכן מסיבות אלה השינה בסוכה תגרום להם צער רוחני גדול, ו"המצטער פטור מן הסוכה".
2)כאשר הם נשאלים, הם טוענים כי הנוהג שלהם הוא רק כמעמד של מנהג ולא הלכה מוחלטת. בפועל אף אחד מהם לא ישן בסוכה.
3) מה דעתו של רמב"ם בעניין זה? האם האנשים האלה חוטאים? אם כן, איזה חטאים?
4) לפי הרמב"ם מה מעמדם ההלכתי של יהודים כאלה?
5) האם היהודים הללו שונים מיהודים הרפורמים? האם הם גרועים מהם?
למען ההגינות והצדק בבקשה לקרוא את המכתב הזה מאת הרבי שלהם המסביר את עמדתם לפני שתגיבו https://www.chabad.org/therebbe/letters/default_cdo/aid/1965097/jewish/Why-Chabad-Dosnt-Decorate-or-Sleep-in-the-Sukkah.htm
יש ספרים שו"ת מנחם משיב נפשי עם מכתבים מכל הגדולי הדור להרבי. כולם כיבדו את הרבי. https://tablet.otzar.org/?lang=en#/b/169947/p/1/t/1678856723008/fs/0/start/0/end/0/c
בספריית אגו"ח שמור אחד הספרים ששלח הרב אהרן חיים צימרמן (זצ"ל) לרבי, ועליו ההקדשה: "לגאון ישראל חד בדרא ממש, מהר"ר מנחם מענדיל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש. בברכה והוקרה. אהרן חיים הלוי צימרמן".
הרב צימרמן החזיק מהרבי ביותר, לאחר שהתוודע לגאונותו בתורה. הוא טען שחסידי חב"ד הינם היחידיים בדורנו שיכולים ללמוד, כיון שהם שומעים את תורתו של הרבי - אך גם הם לא לומדים כראוי...
בהזדמנויות רבות היה נכנס ל-770 לשוחח עם הרבי בלימוד, כשכל שיחה כזו הייתה מתנהלת בגאונות עצומה ומראי מקומות "עפו" במהירות בחלל האויר. איש מן הצד, למדן ככל שיהיה, לא היה יכול לעמוד על מהלך הדברים, כאשר ר' חיים היה מציין מראי מקום אחד, והרבי מיד מחזיר לו במראה מקום נגדי, וכן הלאה - תוך שהם עוברים בין כל מסכתות הש"ס ומפרשיהם. משיחות אלו יצא ר' חיים נרעש.
מסופר כי פעם הגיע לרבי ואמר לו, כי הגיע למסקנה שאת כל סדר קדשים אפשר לסכם בשלושה נקודות עיקריות. הרבי הגיב שניתן אפילו בנקודה אחת... ר' חיים יצא מכליו.
כאשר יצא לאור ספרו "אגן הסהר", הכניס לרבי את ספר הביכורים מהדפוס. הרבי קיבל את הספר, עבר עליו תוך כחצי שעה והוציא תשובה בה הקשה על חלקים עיקריים מהספר[1]. ר' חיים התפעל מאוד הן לנוכח המהירות בה עבר הרבי על הספר, והן מול השגותיו של הרבי אותן לא הצליח ליישב. הוא עדיין עמד על מסקנותיו. לאחר זמן, הגיע לדון עם הרבי בנדון, ולאחר שקלא וטריא בנדון - שכללה, כמובן, מראי מקומות שנזרקו שוב ושוב במהירות - נעצר, חשב לרגע ואמר כי אין לו כרגע תשובה, אך הוא עדיין נחרץ שהצדק איתו.
לאחר אותו דיון, ניגש אליו ר' יואל כהן (שהיה אחד הנוכחים שצפו בהשתאות בחילופי המקורות, מבלי לתפוס את פשר הדברים) - ושאלו, מהו המיוחד בדרך לימודו של הרבי. ר' חיים סירב להשיב, בטענה שבין כך לא יבין... אך לבסוף הסביר, כי בדרך כלל גם הגאונים הגדולים - בשעת לימוד סוגיא מונחים בה בעומק, מבלי להיות שקועים כל כך בסוגיות אחרות. כך אפשר למצוא אצל גדולי המפרשים, שלעיתים חוזרים בהם או משנים מעט את המסקנות שהגיעו אליהם בסוגיות אחרות. לעומת זאת הרבי, כל חלקי התורה פתוחים לפניו באותו רגע, וכל הסוגיות מתאימות ועולות בקנה אחד.
עוד מסופר, כי בהזדמנות התקשר למזכיר הרב חודקוב והעיר אותו בשעה ארבע בבוקר. להפתעתו של המזכיר, הסביר ר' חיים שהוא קיבל כעת מכתב מהרבי בנושא תורני, ולאחר שעבר עליו הוא מוכרח לומר: "הליובאוויטשער רבי הינו גאון עולם!"
(יש ר"ל שמדברים הוצאת שם רע אבל הכל הבל הבלים! תראו בעצמכם)