על פי הרמב"ם, האם "שמות האל" השונים הנמצאים בטקסטים ותפילות קבליות הם בעלי כל משמעות פילוסופית נסתרת - ולכן אסור לומר את השמות הללו, או שמא הרמב"ם טוען כי שמות אלה הם שטויות פגאניות מוחלטות, ולכן לא רק מותר לנו לומר אותם אבל עלינו אפילו ללעוג להם?
top of page
כדי לראות את זה בזמן עבודה, עברו לאתר הפעיל שלכם.
2 תגובות
אי אפשר יותר להגיב על הפוסט הזה. לפרטים נוספים יש לפנות לבעל/ת האתר.
bottom of page
מצוה ללעוג ולבזות עבודה זרה ועובדי עבודה זרה, וזו אחת הדרכים החשובות להילחם בה.
וכך נאמר במסכת עבודה זרה דף מה ע"ב -- דף מו ע"א:
"ורבי יוסי בר' יהודה לשרש אחריה מנא ליה? נפקא ליה מ'ואבדתם את שמם מן המקום ההוא' [דב' יב]. ורבנן? ההוא לכנות לה שם; דתניא, ר"א אומר: מנין לעוקר עבודת כוכבים שצריך לשרש אחריה? ת"ל: ואבדתם את שמם. אמר לו ר"ע, והלא כבר נאמר: 'אבד תאבדון' [שם]. אם כן, מה ת"ל 'ואבדתם את שמם מן המקום ההוא'? לכנות לה שם. יכול לשבח? לשבח סלקא דעתך? אלא, יכול לא לשבח ולא לגנאי? ת"ל: 'שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא' [דב' ז], הא כיצד? היו קורין אותה בית גליא - קורין אותה בית כריא, עין כל - עין קוץ".