וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֮ אֱלֹהִים֒ וַיֹּ֙אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְכִבְשֻׁ֑הָ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְעֹ֣וף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכָל־חַיָּ֖ה הָֽרֹמֶ֥שֶׂת עַל־הָאָֽרֶץ׃
האם אלוהים רוצה שבני האדם יחיו בכל המקומות השונים על פני האדמה? האם יש ערך לעובדה שבני האדם חיים בכל מיני השטח והסביבה הגופניים השונים - שלג, מדבר, הרים, יערות גשם, וכו 'וכו' - ובכך האנושות זוכה לחוות את המגוון העצום של היצירה המבריק של אלוהים - ולא רק המגוון העצום של השטחיות הגופניות, אך גם השפע של צמחים ובעלי חיים שונים וכו 'המאכלסים גם את המקומות הללו? האם אכן יש ערך לעובדה שבני האדם הגיעו לשלב בו אנו חווים באופן קולקטיבי את המגוון הנבון הנפלא של העולם הנברא של אלוהים?
בתורה נאמר: "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה" (בר' א, כח), מכאן ניתן אולי ללמוד שהקב"ה מורה לנו להתיישב בכל מקום שאנחנו רוצים ומעוניינים. אך איני חושב שיש מצוה להתיישב דווקא בכל המקומות. וכדי להכיר וללמוד את נפלאות הבריאה אין צורך להתגורר באותם המקומות, אדרבה, בני האדם מביאים עמם גם הרס רב, ולכן נראה לי שהקב"ה היה מעוניין שנשמור על העולם והטבע שבו, ונותיר מקומות מסויימים בלתי מיושבים כדי לשמר אותם לדורי דורות, שייהנו מהם ויתפעלו מהם.
נראה לי שהכוונה שיש חשיבות ומעלה ביישוב העולם, בכל מקום שבו האדם רואה לנכון להתגורר. אך בתנאי אחד חשוב מאד, בתנאי שהוא אינו הורס את הסביבה, ואינו פוגע בבריאה הנפלאה והמשוכללת הזו שהקב"ה נתן לנו. כלומר, מצות יישוב הארץ היא בתנאי שהאדם משתדל ככל יכולתו שלא לפגוע בטבע. ולצערנו הרב, אינטרסים של בעלי הון תעשיינים ופוליטיקאים הורסים את העולם שלנו.