זיו

בהערות הסידור רשום כך: "סידור רש"י שנג על פי מסכת סופרים" ובעיון בסידור רש"י עמ 172 מצאתי שרשום כך: "[שנג] כך שנינו במסכת סופרים באחד בניסן הוקם המשכן, ושנים עשר נשיאים הקריבו קרבנן לשנים עשר יום, ושל אחד ואחד עשה ביומו יום טוב, לפיכך אין אומרים תחנונים כל ימי ניסן ואין מתענין עד שיעבור ניסן, אלא הבכורות המתענין בערב פסח, והצנועין בשביל המצה שיכנסו בו תאוה ובהערות על במקור רשום: כך שנינו במסכת סופרים - הוא פכ״א והובא גם בפרדס סוף סי׳ י״ז ומבח״ו סי׳ רנ״ז צד 222." מקווה שזה יעזור.

לעניות דעתי, לא ואסביר, כעת אני יודע שהמקור הוא "מסכת סופרים" (מהערות בסידור קורן, נוסח אשכנז) וידוע לי כמות השיבושים באותה המסכת ממאמרך, לכן לפי דעתי הפוסט הזה יעזור למחפש באתר לדעת כיצד להתנהג להזייה, אך עם זאת, אולי כדאי להוסיף תמיהה על כך במאמר "אבלות האורתודוקסים בימי ספירת העומר" שמצד אחד תחנון הם אוסרים על עצמם, אך לנהוג מנהגי אבלות מתרים.

אני לא מבין.. תחנון הם אוסרים על עצמם, אך לנהוג מנהגי אבלות מתרים?

תודה לך אדיר, אתה מנחה אותי מהמון מבוכות.

ומהוא הדין לגבי פטורי זקן למיניהם? גם זה בין היתר גורם לחילול שם שמיים ומפריע לעניין האחדות והליכדות שיש בצבא.

זיו חי לוי 0539335796

אמת

יצא לי לשמוע תשובה מדעית העוסקת בכך שלשפן והארנבת יש ייחודיות מסוימת במערכת עיכולם אשר מגדירה אותם גם כן כ-מעלי גרה. קישור: https://toraumada.blogspot.com/2014/03/Shmini-Are-Hyrax-And-Lepus-Ruminate.html