hellohello

לפי אדיר - מהי הגישה כלפי הרא"ש וכלפי הספר ארבעה טורים? ומה התשובה למה שאמר הרא"ש - כן טועים כל המורים הוראות מתוך דברי הרמב"ם ז"ל, ואינם בקיאים בגמרא לידע מהיכן הוציא דבריו, הם טועים להתיר האסור ולאסור המותר – כי לא עשה כשאר המחברים שהביאו ראיות לדבריהם והראו על המקומות היכן דבריהם בגמרא, ומתוך זה יכולים לעמוד על העיקר ועל האמת. אבל הוא כתב ספרו כמתנבא מפי הגבורה בלא טעם ובלא ראיה. וכל הקורא בו סבור שמבין בו – ואינו כן שאם אינו בקיא בגמרא, אינו מבין דבר לאשורו ולאמיתו ויכשל בדין ובהוראה. לפיכך לא יסמוך אדם על קריאתו בספרו לדון ולהורות, אם לא שימצא ראיה בגמרא ומה לגבי זה - אמנם לא נמלט הרמב"ם ממה שהורו חז"ל במסכת סוטה "התנאים מבלי עולם". ושאלה הגמרא שם, "מבלי עולם סלקא דעתך" - הייתכן לומר על התנאים מחברי המשנה כי מבלי עולם הם? והתשובה: "אמר רבא, שמורים הלכה מתוך משנתם". הפוסקים הלכה מתוך משנתם של התנאים מקלקלים, כי עשויים הם לטעות ולהורות שלא כדין, כיוון שאין במשנה טעם והסבר לדינים. גם חיבורו של הרמב"ם, בלי ספק, הוא ממיישבי עולם, כי אין לגמור את ההלל על חיבורו בטעם לשונו וביופי סידורו. אבל אי אפשר להורות מתוך משנתו, שאין הבדל כלל בין המורה מתוך המשנה למורה מתוך "משנה תורה". וכן כתב הרא"ש בתשובה כלל ל"א, דין ט, שלא יורה אדם מתוך חיבורו של הרמב"ם אם אינו בקי בחדרי הגמרא. ואני אומר, שהרמב"ם בעצמו לא נתכוון אלא לכתוב הדברים למי שבקי בחדרי הגמרא ויודע הסוגיות, רק שילאה כל אדם לחפש ולדעת על כל דין ודין היאך יצא לאור על פי הסוגיות, אם להתיר או לאסור, אם לפטור או לחייב. וגם מפני שאין הדברים כולם מסודרים בכל מסכתא ומסכתא, כי דברים רבים מדיני שבת, דרך משל, נמצאים בשאר מסכתות. לזה נתחכם לעשות חיבורו לכל מי שכבר יגע ומצא, וידע סוגיות הגמרא ההיא, יעשה הוראותיו על פי חיבורו "משנה תורה". וראייה גדולה לדברי מצאתי בתשובות להרמב"ם עצמו, נדפסים בכרך קטן מאוד, ובשלושים מהם השיב לשואלו על איזה דרך יכשר לו בלימודים, והשיבו: חיבורו ("משנה תורה") עם ספר ההלכות של הרי"ף. (מתוך https://daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2094) שאלה נוספת - הרמב"ם כתב על משנה תורה - עד שיהיו כל הדינין גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצווה ומצווה, ובדין כל הדברים שתיקנו חכמים ונביאים: כללו של דבר, כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל; אלא יהיה חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה, עם התקנות והמנהגות והגזירות שנעשו מימות משה רבנו ועד חיבור התלמוד... לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם האם הרמב"ם באמת התכוון שילמדו אך ורק את משנה תורה ותו לא? הרי בכוונה יש הרבה דעות ומחלוקות כיוון שגם דעות שנדחות לפעמים משתמשים בהם ויש סיבות נוספות למחלוקות השונות ולריבוי דעות.