אייל זר

חבר אור הרמב"ם
+4
More actions

תגובות בפורום

קמח מצה בערב פסח
In :)
אייל זר
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
13 באפר׳ 2022
תודה רבה!
0
0
אגרת רמבם לרבי פנחס הדיין בעניין לימוד תלמוד
In :)
אייל זר
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
13 בדצמ׳ 2021
תודה
0
0
אתרוג: אורתודוקסים שהופכים באורח קסם לאוהבי ומומחי יופי הטבעי הגדולים בעולם
In :)
'יציאה מן הכוח אל הפועל'
In :)
'יציאה מן הכוח אל הפועל'
In :)
אייל זר
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
03 בפבר׳ 2021
רבותיי היקרים, הרב אדיר ועידן, תודה על תשובותיכם! ואני מקווה שאין זה נראה בעיניכם כ'טרחנות' או התעקשות, (ואם כן, אנא, אל תמשיכו להגיב), אבל אני לא מצליח להבין את הדברים שאתם כותבים. כלומר, אני מבין את המילים והמשפטים, אבל לא מצליח להבין את פשרם. הרב אדיר, כתבת: "ברם, פעולותיו של בורא עולם אינן משפיעות על מהותו, הוא קיים תמיד ללא שום שינוי" - ראשית, משפט זה איננו מושג בשכל אנושי! כלומר, אני מבין את המילים, אבל לא מסוגל לתאר לעצמי את המציאות הזו. שהרי כל מה שאני מכיר זה את העולם הזה, שבו פעולה היא תוצאה של יציאה מן הכח אל הפועל. אין לי יכולת להשיג כיצד פעולה איננה יציאה מן הכוח אל הפועל! אני יכול לומר את זה לעצמי, ופשוט לשנן כי הפעולות שלו ית' אינן יציאה מן הכוח אל הפועל, אולם זו לא 'הכרה שכלית', זו אמונה! דבר שני, המשכת וכתבת: ''וכן פעולותיו קיימות תמיד'' - (וכאן אני שואל גם את עידן, שכתב בכיוון הזה), מה הכוונה במילים אלו? מה הכוונה 'קיימות תמיד'? כשאלוהים מעניש, או נותן שכר, או בורא את העולם והאדם - הוא עושה זאת תמיד? אינני מבין את כוונתכם? ועוד, הרי רמב"ם בקטע שציטטתי אומר בדיוק ההפך, לא? - ''ואינו נמנע בו שיפעל בעת מסויים ולא יפעל בעת אחר'', כלומר פעולותיו אינן 'קיימות תמיד', אלא לעיתים הוא פועל ולעיתים לא, ולא דיבר שם רמב"ם על ה'מקבל'. ועוד כתבת: "אמנם, הן משתנות בהתאם למעשיהם של בני האדם" - וגם כאן לא הבנתי את דבריך, שהרי אם הן משתנות , אז הן לא קיימות תמיד ? דבר שלישי, לגבי מה שכתבת: "רבנו שולל לעיל את הדיון באמיתת עצמותו של הבורא ומעביר אותו לאופני הנהגתו ופעולותיו." אינני מבין מדוע 'מנהיג' ו'פועל' אינם תיאורים כמו 'גדול' ו'נורא'. כמו שהבאת פעמים רבות שרמב"ם כותב שרק בגלל שמילים אלו כתובות בפסוקים וחז"ל תיקנו אותן בתפילה - רק משום כך אנו רשאים להשתמש בהן. ומה ההבדל בין 'נורא' לבין 'פועל', בין 'גיבור' לבין 'מנהיג'? כל המילים הללו הן מילים של בני אדם, הלקוחות מעולמם של בני אדם, ויש להן פרשנות רק לפי הבנתם של בני אדם - ואיך ייתכן לתאר בהם את הבורא ית'? במילים אחרות, מדוע 'שלילת התארים' איננה כוללת גם את המילה 'פעולות'? וכי ניתן לומר שאלוהים 'פועל'?? הרי המילה 'פועל' היא הגשמה! לכן אינני מבין את החלוקה הזו בין 'אמיתת הימצאו' או 'מהותו', לבין פעולותיו. ובכלל, האם ''ה' אחד'', ומושג ה'אחדות' הכל-כך מרכזי ומהותי, לא שולל את החלוקה הזו? ולגבי הסבלנות - אתה צודק מאוד. ולא, לא למדתי את מורה הנבוכים אפילו לא פעם אחת בשלמות. לעומת זאת, אתה יכול להיות סמוך ובטוח שקראתי את המאמרים שהזכרת כבר כמה פעמים.
1
0
'יציאה מן הכוח אל הפועל'
In :)
אייל זר
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
03 בפבר׳ 2021
עידן, זו בהחלט תשובת רמב"ם, אבל על כך בדיוק שאלתי: הרי אין לנו יכולת להבין את המילים: "אלא הוא פועל תמיד'', כי אין לנו שום יכולת להבין את ה'נבדל'. יוצא, ש'התשובה' הזו איננה באמת תשובה, מכיוון שאנו לא מבינים אותה. באותה המידה הייתי יכול לקבוע ש'הנבדל' הולך וגדל (ח"ו), ואם היו מקשים עלי - והרי 'לגדול' זו תכונה שיכולה להתקיים רק בחומר! הייתי עונה: אנחנו מכירים תכונה זו רק בחומר, ובאמת בחומר, 'גדילה' פירושה שינוי והתפעלות, אבל דע לך כי ב'נבדל' תיתכן גדילה, והיא איננה מהווה בו שום שינוי. מבין את כוונתי? אין כאן תשובה, אלא פשוט קביעה שקובעת שתיתכן 'תופעה' כולשהי ב'נבדל', שאיננה 'עובדת' לפי החוקים שאנחנו מכירים אודות התופעה הזו. ולכן הרחבתי ושאלתי: מה הטעם? מדוע לא לומר: אין אנו יכולים להבין שום דבר ב'נבדל', וזהו? 'עולם הנבדל וחוקיו' סותרים את כל מה שאנחנו יודעים ומבינים בשכלנו, אלא שהשכל לא מעניין אותנו, כי יש לנו מסורת ואמונה - וזהו?
0
האם המבול התרחש בעולם כולו?
In :)
אייל זר
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
26 באוק׳ 2020
שלום הרב אדיר, לגבי עניין האמיתות ההיסטורית של פסוקי התורה. למשל, פרשיית קריאת שמו של משה ע"י בת פרעה: "ותקרא את שמו משה ותאמר כי מן המים משיתיהו" - היעלה על הדעת כי בת פרעה קראה למשה בשם ישראלי? אז יש את המפרשים על המקום שנותנים תשובות על העניין, אבל יש קושיות על כולם. גם אם נאמר שהיא קראה לו בשם מצרי, שהתרגום שלו הוא 'משה', הרי הפסוק נותן את הטעם - מלשון 'משיתיהו'! ויש את המדרשים שהיא התגיירה, אבל ברור שזה אנו הפשט. רק האברבאנל מביא פירוש מדהים על דרך השפט, שאת השם נתנה אימו של משה! שהרי הפסוק המלא הוא: " וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַתְּבִאֵהוּ לְבַת-פַּרְעֹה, וַיְהִי-לָהּ, לְבֵן; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, מֹשֶׁה, וַתֹּאמֶר, כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ" כלומר הנושא בפסוק הוא אימו של משה שהביאה אותו לבת פרעה, והיא זו שקראה לו משה! ברם גם על פירוש זה קשה, שהרי לא האמא משתה אותו מן המים! ויש תירוצים דחוקים. איך אתה מבין את הפסוק הזה? ואם זה לא מה שקרה, מדוע התורה כותבת כך?? איך אני יכול להחליט מתי התורה כותבת אמת היסטורית, מתי משל, מתי מסכמת אירוע בתמצית ולא מדייקת בפרטיו? (רמב"ם עצמו סובר כי ה'מלאכים' שהגיעו לאברהם היה במראה הנבואה, נכון?) דבר זה הוא פתח לצרות...
1
0
שכר ועונש??
In :)
אייל זר
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
05 באוק׳ 2020
דניאל היקר, אני מחזק אותך, איתמר נראה לי שהיית קצת חריף ובוטה מדי... דניאל, מכיוון שברור לי מתוך כל השאלות והניסוחים שלך, שאתה כמוני, למדת הרבה לייבוביץ', אולי אוכל לתת לך כיוון מחשבה. אני אישית, מכיר את רמב"ם כמעט לגמרי דרך לייבוביץ'. כלומר, לא למדתי הרבה רמב"ם בצורה 'עצמאית', אלא רוב מה שאני יודע על רמב"ם הוא מתוך הגותו של לייבוביץ'. ייתכן שזו גם ''הבעיה'' שלך. אני הצטרפתי לפורום הזה, וקורא בשקיקה את דברי הרב אדיר, מכיוון שחשוב לי לקבל רמב"ם ממישהו אחר. אולי באמת יתברר לי, כמו שטוען הרב אדיר, שלייבוביץ' סילף את רמב"ם, ולקח אותו בהרבה דברים לכיוון שהוא אישית חשב אותו לנכון. אני מוצא בהגותו של לייבוביץ' כל כך הרבה עניינים מבוארים ומובררים, שמסתדרים לי בשכל - אבל זה לא אומר שום דבר. כי כמו שהרב אדיר היטיב לומר (מתוך רמב"ם עצמו) שהשכל לא יכול להכיר הכל. את זה למשל, את הפסקה הזו ברמב"ם, על גבולות השכל - אני לא הכרתי, ולא שמעתי מעולם מלייבוביץ'. קיצורו של דבר, חושב שייטב לשנינו, שנשתמש בפורום הזה לברר את רמב"ם עצמו ללא התיווך של לייבוביץ'. ובמקום לקבוע שהרמב"ם כותב ש'האל מנבא את בני האדם' ולא כותב שהוא מנבא את ישראל, וכו' - שאלו הם ממש דבריו של לייבוביץ', אולי כדאי לך לשאול את הרב אדיר: 'כיצד רמב"ם מתייחס לניסים, ולמאמין בה' בזכות הניסים'? כך אולי תהיה פתוח יותר לקבל תשובה רמבמי"ת 'נקייה' מלייבוביץ'. איתך בייסוריך...
1
שכר ועונש??
In :)
אייל זר
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
03 באוק׳ 2020
הרב אדיר, תודה! מכיר היטב את הפסקאות הללו בהלכות תשובה. ותרשה לי מפאת חשיבות העניין מבחינתי, להמשיך ולשאול כי אני לא מצליח לרדת לסוף דעתך. אתה כותב: "לעולם לא יתרחש שינוי פנימי מהותי באמיתת עצמותו של הקב"ה..." "הדבר היחיד שמשתנה הן פעולותיו וזאת בהתאם למעשינו..." רמב"ם שציטטת כותב: "שהקדוש ברוך הוא אינו יודע בדעה שהיא חוץ ממנו כבני אדם שהן ודעתם שניים, אלא הוא יתברך שמו ודעתו אחד". אז מה - 'הוא וידיעתו אחד', אבל הוא ופעולותיו הם שניים? אני לא מצליח להבין את ההפרדה 'בינו' לבין 'פעולותיו'. לאחר מכן כתבת: "רק הפעולות הנובעות מאיתו יתעלה הן שינויים ביחס אלינו..." למה התכוונת במילים המודגשות 'ביחס אלינו'? האם התכוונת: שאנו כבני אדם, מבינים את פעולות הבורא כשינויים, מכיוון שאנחנו לא יכולים לתפוס מציאות של 'הוא ופעולותיו אחד'? במילים אחרות, את אותה התשובה של רמב"ם לגבי 'שאלת הידיעה והבחירה', (=מכיוון שלא ניתן להשוות בין מושגי הידיעה שלו ושלנו, על כן אין סתירה בין ידיעה ובחירה, מכיוון שהמושג 'ידיעה' כלל איננו מובן לנו, ואין סתירה אלא בין שני מושגים מובנים ונתפסים) - את אותה התשובה אתה עונה גם על 'שאלת הפעולה' שלי? כלומר אתה אומר: באמת בתפיסת האדם פעולה מבטאת שינוי, אלא שלא ניתן להשוות את המושג 'פעולה' שלו ושלנו, ועל כן ממילא לא ניתן באמת להבין את משמעות המושג 'פעולה' לגביו. זה רק 'שיתוף השם'. אם כך, על כל השאלות הנוגעות אליו, צריך לענות באותו האופן: אין אני יכולים להבין בו כלום. אנחנו יכולים רק להאמין (או לדעת) עליו דברים בגלל שהם כתובים בתורה. וכמו שאין אנו מבינים כיצד הוא 'יודע', כך איננו מבינים שום דבר אחר אודותיו - כולל כיצד הוא 'פועל'. אנחנו פשוט יודעים זאת כי כך כתוב במפורש. ואז אני חוזר ומקשה: הרי כתוב גם במפורש 'וירד ה' על הר סיני', וברור שהוא לא 'ירד' לשום מקום. וכתוב גם ו'חרה אף ה', אבל ברור שהוא לא כועס. אז למה כשכתוב שהוא מעניש ונותן שכר - את זה אתה כן מקבל כפשוטו? ולמה כשכתוב שאם נלך איתו בקרי- הוא ילך איתנו ב'חמת קרי' - את זה אתה כן מקבל כפשוטו? מה ההבדל בין 'ירידה' על הר סיני ו'חרון אף', לבין הענשה ונתינת שכר? 'ירידה' ו'חרון אף' הן פעולות אנושיות, גם הענשה ונתינת שכר הן פעולות אנושיות. ואם שם דיברה תורה בלשון בני אדם - מדוע גם כאן לא? ואז: כמו שהוא לא 'ירד' וכמו שהוא לא 'כועס', כך גם הוא לא מעניש ונותן שכר. (ואל תגיד לי ש'שכר ועונש' הוא אחד מיסודות הדת שלנו. את זה אני יודע. אני רק שואל מדוע העובדה שה' מעניש ונותן שכר הוא יסוד גדול בדת שלנו, ומצד שני לומר שה' 'ירד' או 'כועס' זו כפירה, אלילות והגשמה?) מקווה שהצלחתי לחדד את הקושי שלי. מועדים לשמחה! (התפילין שלי כבר מוכנות על השולחן למחר בבוקר (: )
0
שכר ועונש??
In :)
אייל זר
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
03 באוק׳ 2020
תודה דניאל! בהחלט אעיין שם
0