top of page
Widget Didn’t Load
Check your internet and refresh this page.
If that doesn’t work, contact us.
פוסטים בפורום
אייל זר
09 בספט׳ 2024
In :)
שלום!
שאלה לבקיאים או למתעניינים בהיסטוריה של יהדות תימן:
האם מישהו יכול להפנות אותי למקור בכתביו של רבי דוד משרקי, בו הוא מסביר מדוע על יהדות תימן לזנוח את 'משנה תורה' ולפסוק כמו השו"ע? גם אם אין מקור חריף כל כך, אשמח לכל הפניה לצורה אחרת של הצגת העיקרון ע"י רבי דוד.
0
1
136
אייל זר
08 באוק׳ 2022
In :)
שלום הרב אדיר, האם יש בעיה עם סוכה הצמודה בצד אחד לקיר של בניין? סוכה, שמעליה, בגובה של 5 קומות, יש בליטה של גג הבניין המכסה בקו אווירי את כל הסוכה. (מהסוכה ועד הבליטה אין שום גג אחר). האם הסוכה כשרה? תודה, חג שמח, ושנה טובה ומלאה באור האמת.
0
1
47
אייל זר
13 באפר׳ 2022
In :)
שלום הרב אדיר! האם מותר לאכול בערב פסח, לחמניות שהוכנו מ'קמח מצה'? תודה וחג שמח!
0
2
65
אייל זר
15 בפבר׳ 2022
In :)
שלום הרב אדיר, בעקבות המאמר שלך על 'ברכת המינים' התעוררה אצלי שאלה טכנית ושאלה מהותית. הטכנית: הבריתא במסכת ברכות אומרת ש"שמעון הפקולי הסדיר יח' ברכות לפני רבן גמליאל ביבנה". לעומת זאת, בהלכות ברכות א, ה, כותב רמב"ם: "...וכיון שראה עזרא ובית דינו כך, עמדו ותיקנו להם שמונה עשרה ברכות על הסדר". האם רמב"ם לא קיבל את הבריתא? או אולי הבין את המונח 'הסדיר' בצורה אחרת? קיצורו של דבר, מי חיבר את תפילת שמונה עשרה? השאלה המהותית: אתה מרבה לכתוב, שהרמב"ם כתב את 'מורה הנבוכים' כדי לעקור את השקפת הגשמות, ולמחות את העבודה זרה וספיחיה. ובכן, מי מסוגל ללמוד את 'מורה הנבוכים', לרדת לעומקו ולהבינו כראוי? יחידי סגולה! מי מסוגל להתרומם להשקפות הנקיות והטהורות של הרחקת הגשמות? זה מצריך עיון כל כך רחב ועמוק וממושך! שהרי לא מדובר רק ב'מס שפתיים' שכולם מכריזים:'ברור שלאלוהים אין גוף', מדובר בהבנה הכרה ותודעה עמוקה. מי הם שמסוגלים כל ימיהם לעסוק במושכלות, לטהר את המחשבות, לרדוף בכל מחיר אחר האמת? יחידי סגולה! ובאמת ההיסטוריה תוכיח, כפי שאתה עצמך מרבה לכתוב, שרוב רובם של ההמון לא מצליח לעשות את זה. מי אלו המסוגלים להתנער ממחשבות הסותרות את היסוד החמישי שדוחה מכל וכל שיתוף כוחות לנבראים אחרים מלבד ה' יתעלה? זה מצריך לימוד ועיון ומחשבה והליכה ארוכה ןקשה 'נגד הזרם'. ואני לא מתכוון עכשיו ל'גדולים' ול'רבנים', אני מתכוון להמוני העם. אלה שעושים 'מצוות אנשים מלומדה' - שפוקדים את בית הכנסת אולי כל יום, ואולי רק בשבת (ומתפללים מנוסחים משובשים ומלאי הגשמה) ומניחים תפילין (פסולות) וחשוב להם לשמוע קריאת התורה (מספר פסול) ועומדים ואומרים בראש השנה בלב שלם 'תשליך' (מנהג בזוי שמדרדר את המחשבה) ופוקדים את בית הקברות ביום השנה לפטירת הוריהם וקוראים שם תהילים ל'עילוי נשמתם' (מעשה פסול שמזהם את המחשבה) וכו' וכו' וכו' - אם כן, כולם 'מינים'? כולם 'נכרתים ואובדים'? כולם 'מורידין ולא מעלין'? אם כן, כמה כבר זוכים לחיי העולם הבא? בודדים! יחידי סגולה! עולמות מחשבתיים ישרים, נקיים, אמיתיים, הם תוצאה של עמל עצום, רוב בני האדם אינם נמצאים שם, האם כל אלו נכרתים ואובדים מהעולם? את כל אלה 'שנא ה' אלוהיך'?
0
1
46
אייל זר
01 בפבר׳ 2022
In :)
שלום הרב אדיר, אני מהרהר בימים האחרונים במאמרים שפירסמת לאחרונה בענייני עונשים והשגחה, והגעתי מתוך כך ל'משוואה' הבאה: אין עונש ללא עוון איש בחטאו יומת ילדים קטנים נענשים על עוונות עבודה זרה בלבד של הוריהם/סביהם/סבא רבא שלהם. נמצא, כי כשילד קטן סובל ייסורים, מחלות, או מוות, יש לכך רק הסבר אחד - מישהו מאבותיו (עד דור שלישי אחורה) חטא בעבודה זרה. האם כך נכון להתבונן על ייסורים של ילדים קטנים? האם שני הילדים הקטנים שנהרגו לפני כמה חודשים בתאונת דרכים בשומרון, ועוד עובר במעי אימו שמת - נוכל לומר בוודאות כי עוונות של ע"ז של אבותיהם הביאו עליהם את העונש הנורא הזה? החשבון הזה נראה ומרגיש לי פשטני מאוד ולא ראוי. היכן אני טועה? - במשוואה, או בתחושה?
1
1
57
אייל זר
29 בינו׳ 2022
In :)
שלום הרב אדיר,
בהלכות תפילה ה, ה פוסק רמב"ם שאין להתפלל כשראשו מגולה:
"תיקון המלבוש כיצד... ולא יעמוד לתפילה באפונדתו, ולא בראש מגולה..."
מהלכה א' אנו למדים, ש'תיקון המלבוש' הוא חלק משמונה דברים שיש להיזהר לעשות,
אבל אם עבר ולא עשה אין זה מעכב.
1. הלשון של "להיזהר בהן ולעשותן" (הלכה א') - היא לשון של הלכה פסוקה 'רגילה'?
כלומר זו הלכה? או שמא 'דבר ראוי', 'דבר נכון', וכו' 2. מה פוסק רמב"ם לגבי כיסוי ראש בזמן לימוד תורה \ אוכל \ ברכות? 3. מה פוסק רמב"ם לגבי כיסוי ראש סתם ביום-יום, לא בשעת תפילה?
בשו"ע (אורח חיים ב'), וב'משנה ברורה' שם הובא כהלכה פסוקה שאין ללכת ד' אמות ללא כיסוי ראש,
מה יפסוק רמב"ם? תודה!
1
1
186
אייל זר
18 בינו׳ 2022
In :)
שלום הרב אדיר! למדתי לדעת בעת האחרונה, כי מנהג 'בר מצווה' וברכת 'ברוך שפטרני' מוזכר לראשונה באשכנז במאה ה-10. האם לרמב"ם יש התייחסות לגבי הזמן או הגיל שבו ילד מחוייב במצוות? האם יש מקור בר סמכא לגיל 13? מה עשו בתימן לפני חדירת המנהגים מאשכנז?
0
4
95
אייל זר
22 בדצמ׳ 2021
In :)
שלום הרב אדיר!
מלשון רמב"ם נראה פשוט, כי אמנם יש לאדם רשות לקרוא ק"ש של שחרית עד 3 שעות, אולם זמנה הוא קודם הנץ החמה, ורק:
"וְאִם אִחֵר וְקָרָא קְרִיאַת שְׁמַע אַחַר שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ שֶׁעוֹנָתָהּ עַד סוֹף שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם לְמִי שֶׁעָבַר וְאִחֵר:" (הלכות ק"ש, א, יא)
לפי זה,
אם אני מתפלל במניין קבוע ב 0730,
האם עלי לקרוא ק"ש בברכותיה בזמנה, קודם הנץ החמה, לפני התפילה, ללא מניין?
ואם כן, האם לחזור עליה שוב בתפילה? אולי רק ללא הברכות?
ומה עם 'סמיכת גאולה לתפילה'? - הרי אם אעשה כך, לא אתפלל מיד לאחר ק"ש?
או שאולי בכלל עדיף להתפלל ביחיד ובזמן, מאשר במניין?
0
3
183
אייל זר
13 בדצמ׳ 2021
In :)
שלום הרב אדיר! ראיתי התייחסיות לתשובה שבה רמב"ם לכאורה מעדן מאוד את דבריו בעניין חוסר התוחלת של לימודי התלמוד. מדובר בתשובה לרבי פנחס הדיין. אעתיק אותה כאן מאתר ספריא תשובה ק"מ, העתקתי רק את הדברים הרלוונטיים, קודם השאלה כפי שרמב"ם חוזר עליה מתוך המכתב שנשלח אליו, ואחריה התשובה שלו:
ועוד כתבת באותו הכתב נוסח זה ככה ודברי חבוריך מאירים לעולם אך למי שעסק בתלמוד ויודע שם החכמים אשר עסקו ונשאו ונתנו בתלמוד ובגמרא ולא להתעסק בהם לבדם וישתכח שם התנאים והאמוראים מן העולם וכל שכן שלומדים ואינן יודעין מה לומדין וטועים באמרי החבור ואינן יורדין לסוף דעתך ומאי זה מקום המעיין נובע ועליהם אמר התנא חכמים הזהרו בדבריכם וכו' וימותו ונמצא שם שמים מתחלל אלו הן דבריך אות באות ועוד כתוב נוסח זה ראוי להדרתך להורות לעולם שלא יניחו הגמרא מלהתעסק בה וכו' ועל כל זה הענין ראוי להוכיחך ולהודיעך שכבר הבנתי דברים שבלבך אף על פי שלא פירשת אותם אלא ברמיזה דע תחלה שאני חס ושלום לא אמרתי לא תתעסקו לא בגמרא ולא בהלכות הרב רבי יצחק או זולתו: היודע עד שיש לי כמו שנה וחצי שלא למדו אצלי חבורי אלא באו שלשה אנשים למדו מקצת ספרים ורוב התלמידים רצו ללמוד ההלכות של הרב ולמדתי אותם כמה פעמים כל ההלכות וגם שנים שאלו ללמוד הגמרא ולמדתי אותם מסכתות אשר שאלו וכי אני צויתי או עלתה על לבי שאשרוף כל הספרים שנעשו לפני מפני חבורי ? והלא בפירוש אמרתי בתחלת חבורי שלא חברתי אותו אלא מפני קוצר הרוח למי שאינו יכול לירד לעומק התלמוד ולא יבין ממנו דרך האסור והמותר והארכתי בדבר זה הרבה האם תשובה זו מקורית?
0
6
269
אייל זר
20 באוק׳ 2021
In :)
שלום הרב אדיר!
לגבי מקורה וחיובה של מצוות תפילה.
בהלכות תפילה א, א, כותב רמב"ם כך:
(כך מצוטט באתר 'ספריא'):
"מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ הִיא תְּפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר ״וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם״ אָמְרוּ חֲכָמִים אֵי זוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זוֹ תְּפִלָּה...
1. האם זהו הנוסח המדויק? ראיתי באתרים אחרים ניסוחים שונים מעט.
2. תוכל להבהיר לי את היחס בין 'מפי השמועה למדו', לבין 'אמרו חכמים'?
אני רגיל לחשוב ש'מפי השמועה' הכוונה ברמב"ם לתושב"ע, אבל אם כך, מדוע הוא כותב' 'אמרו חכמים'?
אולי הפסוק השני והלימוד של חכמים הוא רק 'אסמכתא'?
3. בעצם, מדוע מובאים כאן שני פסוקים? לא הבנתי מאיזה מהם לומדי רמב"ם את החיוב בתפילה.
0
7
113
אייל זר
01 באוק׳ 2021
In :)
שלום הרב אדיר, אחת מבנות משפחתי הודיעה לא מכבר, שהיא ובן זוגה, 'ידועים בציבור'. הם עשו איזשהו תהליך מול ביטוח לאומי, ומבחינת הרשויות הם מנהלים משק בית משותף. מבחינת הסובבים אותם, הם חיים יחד כבר שנים כזוג לכל דבר ועניין, ללא טקס נישואין כדת משה, שאותו הם לא רוצים לקיים. 1. יש איזשהו תוקף הלכתי מחייב למושג הזה של 'ידועים בציבור'? 2. האם יש כאן איסור כולשהו - דרבנן או אולי אפילו דאורייתא? (ראיתי שיש המכניסים יחסים ללא נישואין כדת משה, לגדר של "לא תהיה קדשה בבנות ישראל") 3. אחת הטענות המפורסמות של לייבוביץ' היתה, שבגלל הריבוי הגדול של המנאפים בזמננו, הממסד הדתי עושה שקר גדול וטעות גדולה, בכך שמחייב נישואין כדת משה, שהרי בכך מביא לידי חשש ממזרות בהיקפים נרחבים. לכן הדבר הנכון הוא דווקא לאפשר נישואין שלא כדת משה, ואז הזוג לא באמת נשוי ע"פ ההלכה, וכך למנוע מצבים של ממזרות. האם יש אמת בגישה הזו? תודה ושבת שלום!
0
1
52
אייל זר
10 במאי 2021
In :)
שלום הרב אדיר, האם שימוש במעלית בשבת אסור מבחינת מלאכות שבת, או הבעיה היחידה היא השימוש בחשמל? האם ניתן להתיר במקרה של מבוגר או משפחה עם ילדים קטנים שגרה בקומה גבוהה?
0
2
68
אייל זר
25 באפר׳ 2021
In :)
שלום הרב אדיר, מקובל לחשוש לדעת 'בעל הלכות גדולות' המובא בתו"ס במנחות סו, שפוסק שאם אדם שכח לספור יום אחד, אסור לו לספור שוב מכיוון ש'בעיא תמימות'. אני מניח שזו פשוט המצאה שלו, ואפילו התו"ס שם תמהים עליו וחולקים. (ויש לתמוהה עליו כיצד מעז לבטל מצווה מדאורייתא, ועוד כזו שמקיימים פעמים רבות, בגלל המצאה אישית...) אבל בכל זאת מקובל לחשוש לדעתו בעניין הברכה, ומי ששוכח יום אחד ממשיך לספור ללא ברכה. ברמב"ם לא ראיתי שום התייחסות למצב כזה. האם ניתן להבין מכך שגם אם אדם שכח לספור, הוא חייב להמשיך לספור ובברכה?
0
1
132
אייל זר
02 בפבר׳ 2021
In :)
שלום הרב אדיר,
בחלק ב' של מורה הנבוכים, פרק יח',
עונה רמב"ם לפילוסופים על טענת 'קדמות העולם', שאחת ההוכחות שלהם היא שלא יתכן כי האלוהים 'יצא מן הכוח אל הפועל', ולכן לא ייתכן שברא את העולם (חידוש): "הדרך הראשון הוא שהזכירו שמחייבנו לפי מחשבתם שהאלוה יצא מן הכוח אל הפועל אם היה פועל בעת מסוים ואינו פועל בעת אחר. וסתירת קושיא זו פשוטה מאוד והוא, שאין הדבר הזה חיובי אלא בכל מורכב מחומר בעל אפשרות וצורה, שהוא בלי ספק כל זמן שיפעל אותו הגוף בצורתו אחר שלא עשה, הרי שהיה בו דבר בכוח ויצא אל הפועל, והכרחי שיהא לו מוציא, כי הקדמה זו לא הוכחה אלא מבעלי החומר. אבל מה שאינו גוף ואין לו חומר , אין בעצמו אפשרות כלל, וכל מה שיש לו הוא בפועל תמיד, ואין זה חיובי בו , ואינו נמנע בו שיפעל בעת מסוים ולא יפעל בעת אחר, ולא יהא זה שינוי ביחס לנבדל, ולא יציאה מן הכוח אל הפועל. ולאחר מכן מביא רמב"ם הוכחה לדבריו מ'השכל הפועל' שגם הוא לפעמים פועל ולפעמים לא, וגם הפילוסופים מודים שהוא 'נבדל'. ואני לא מצליח להבין את תשובתו. האם בעצם אומר כאן רמב"ם בלשון אחרת, שלא ניתן להסיק דבר מפעולות האדם אל פעולות האלוהים, וזה שאדם שפועל 'יוצא מן הכח אל הפועל', לא אומר שכשאלוהים פועל הוא 'יוצא מן הכוח אל הפועל'? שהרי שכל האדם לא יכול להבין את המשפט: "וכל מה שיש לו הוא בפועל תמיד, ואין זה חיובי בו , ואינו נמנע בו שיפעל בעת מסוים ולא יפעל בעת אחר, ולא יהא זה שינוי ביחס לנבדל, ולא יציאה מן הכוח אל הפועל" אם כן, מה בעצם הטעם בדיון ב'מדעי האלוהות'? שהרי בעצם, בשורה התחתונה, השכל האנושי לא יכול לעסוק באלוהים, כי אין לו את ההשגה ב'נבדל'. כלומר, 'שלילת התארים' היא בעצם הדבר היחיד שניתן לומר על אלוהים - רק מה לא,
ואין לנו שום יכולת לומר 'מה כן'. ואם כן, אין כאן תשובה לפילוסופים, אלא אמירה עקרונית שדוחה כל ניסיון של קושיה פילוסופית, בגלל שאין לנו יכולת והשגה באלוהים. והאמת היא, ששאלה זו מצטרפת לשאלות קודמות שלי כאן בפורום, שעניינן אחד: אני לא מצליח להבין כיצד מיישב רמב"ם את הסתירה בין פילוסופיה לאמונה, שהרי לדוגמה, אם אלוהים מעניש או נותן שכר - הרי הוא 'פועל', הוא 'יוצא מן הכוח אל הפועל'. זה מצד הפילוסופיה הרי בלתי מתקבל על הדעת, אבל מצד האמונה זה מעקרי האמונה! אז בא רמב"ם ואומר שלא ניתן להבין את דרכי פעולתו של אלוהים - בסדר, אבל בזה הוא לא יישב את הסתירה, הוא פשוט דחה את הפילוסופיה וקיבל את האמונה. כאילו אמר: בשכלו של האדם לא מתקבל על הדעת שאלוהים מעניש ונותן שכר, או שהוא ברא את העולם, שהרי אלו הם 'פעולות', ולא ייתכן שאלוהים 'פועל' באותו האופן בו אנו מבינים מושג זה - אז אתה לא מבין, אז מה? עליך לדחות את שכלך בגלל שיש לנו אמונה ועיקרי אמונה.
עליך לקבל את העובדה ש'הנבדל' יכול לפעול בזמן מסויים ולא לפעול בזמן אחר - ואין זה יציאה מן הכוח אל הפועל. (והרי אין כלל משמעות למושג 'זמן' כשמדברים על אלוהים!
כלומר לא ניתן בכלל לדבר אודותיו!) אז למה לנסות ולהבין, ולדבר על אלוהים, ו'לחקור' אודותיו?
זה חסר פשר! האם תוכל להאיר את עיניי בעניין?
0
10
387
אייל זר
14 בינו׳ 2021
In :)
שלום,
בהלכות שבת ב, כ, כותב רמב"ם: " הייתה חצר שיש בה גויים וישראליים, אפילו ישראלי אחד ואלף גויים, ונפלה עליהם--מפקחין על הכול, מפני הישראלי. פירש אחד מהם לחצר אחרת, ונפלה עליו אותה חצר--מפקחים עליו: שמא זה שפירש הוא הישראלי, והנשארים גויים" נמצא לדבריו, שכל הסיבה להיתר לפקח את הגל הוא בכלל החיוב להציל ישראלי, אולם אם היה זה בשביל גוי - הדבר אסור. האם אני מבין נכון, ואסור לחלל שבת כדי להציל חיי גוי?
0
3
118
אייל זר
09 בינו׳ 2021
In :)
הרב אדיר,
נשפך הרבה דיו על משמעות התפילה אצל רמב"ם (לאור פסקאות שונות ב'מורה נבוכים'),
והאם לדעתו אלוהים 'שומע' תפילה ו'מגיב' לה. ראיתי התייחסות שלך לעניין במאמרים שונים, והבנתי לגמרי מה לא -
לא מתפעל וכו'...
אבל לא הצלחתי עדיין להבין 'מה כן'?
איזו משמעות יש לתפילה לדעת רמב"ם?
מה משמעות המשפט בהלכות תפילה (ח', א'):
"תפלת הציבור נשמעת תמיד ואפילו היו בהן חוטאים אין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים..."
מה משמעות 'נשמעת'?
האם וכיצד תפילה 'פועלת'? תודה ושבוע טוב!
3
7
306
אייל זר
24 בנוב׳ 2020
In :)
שלום הרב אדיר,
ברור לי לגמרי שאינך זקוק כלל לחיזוק, ואולם לאור הדברים המגעילים שנכתבו כלפיך ע"י אדם בעל אישיות קטנה ביומיים האחרונים, רציתי לומר את המובן מאליו שאולי לא נאמר מספיק -
תודה! לא רק 'יישר כוח', או 'חילך לאורייתא' (שזהו דבר חשוב מאוד כמובן), אלא תודה. תודה על שאתה מעניק את המתנה הטובה והגדולה ביותר שיכול אדם להעניק לרעהו - מתנת אור האמת. ואתה עושה זאת בהתמדה עצומה, בהשקעת כוחות אדירים, וללא שום תמורה כספית (ואני בטוח שזה אף עולה לך כסף). דרכם של אנשים בעלי אישיות קטנה, היא לנסות לעלוב ולהוריד את ערכם של אלו, שהם בעצמם אינם מגיעים לקרסוליהם. זה נותן להם תחושה ודמיון שיש בהם משהו מן הגדולה של אלו שהם מעליבים. וכן, אני אומר זאת ללא תואר בפסיכולוגיה (: תודה ורק טוב!
4
1
66
אייל זר
31 באוק׳ 2020
In :)
הרב אדיר,
אתה מרבה לכתוב על מוסריותן של מצוות ומוסריותה של התורה,
ומלמד שברור שמצוות התורה יהיו מוסריות וצודקות, שהרי 'מי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים', וכו'. השבוע חבר שאל אותי כך: ''תגיד אייל, אשת כהן שנאנסה - מה הסיפור?? ההלכה קובעת שבעלה חייב לגרש אותה והיא אסורה לו לעולם. תגיד, איפה הצדק, המוסר, הרחמים?? אשה זו, שאירע לה הנורא מכל, שצריכה עכשיו יותר מכל דבר אחר את העוגן של בעל ומשפחה, עכשיו ההלכה מנפצת את חייה לרסיסים? לוקחת ממנה את בעלה וילדיה??" עד כאן דבריו. ואני יכול כמובן להוסיף ולשאול על מצוות והלכות שונות כמו למשל עניין הממזרות, שחייו של הילד והאדם שיגדל ממנו, הרוסים לחלוטין, ואין הדבר כלל תלוי בו. האם רמב"ם מתייחס לעניינים אלו? תודה, ושבוע טוב!
0
8
106
אייל זר
19 באוק׳ 2020
In :)
שלום הרב אדיר, ראיתי פרסומים של 'מפעל משנה תורה' שהוציאו מהדורה חדשה של 'משנה תורה' ו'מורה נבוכים'. האם אתה מכיר וממליץ? https://lp.landing-page.mobi/index.php?page=landing&id=363363&token=21be161a8aba63669cb88640c48687f4&gclid=EAIaIQobChMIhZzlrd-_7AIVKSngCh0iFw8REAEYASAAEgK9UvD_BwE
0
1
126
אייל זר
15 באוק׳ 2020
In :)
הרב אדיר שלום!
במאמר שלך על עניין אמונת גלגול הנשמות, ציטטת את רמב"ם (ההדגשות שלך במקור):
"כבר ביארנו בעשירי דסנהדרין שאין אחר המוות שלֵמות ולא תוספת. ולא יקנה האדם שלֵמות ויוסיף מעלה אלא בעולם הזה, ועל זה רמז שלמה באמרו ["כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה] כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה בִּשְׁאוֹל אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה" [קהלת ט, י], אלא באותו מצב שאדם הולך, בו הוא נשאר לעולם. ולפיכך ראוי להשתדל בזמן הקצר והמועט הזה, ולא להעבירו אלא בלימודים בלבד לפי שהפסדו עצום שאין לו חליפין, ואין אפשרות תשלומין לכך". ואני שואל: איך דברים אלו מסתדרים עם האמונה בתחיית המתים? ובמיוחד המשפט: "אלא באותו מצב שאדם הולך, בו הוא נשאר לעולם." ועוד שאלה בעניין: בהקדמה לפרק 'חלק', כשרמב"ם כותב על תחיית המתים, זו לשונו: "ותחיית המתים יסוד מיסודות תורת משה רבינו, אין דת ואין קשר עם האומה היהודית למי שאינו מאמין בכך, אלא שהיא לצדיקים, ולשון בראשית רבה גבורת גשמים לצדיקים ולרשעים ותחיית המתים לצדיקים בלבד. והיאך יחיו הרשעים והם מתים אפילו בחייהם, וכך אמרו עליהם השלום רשעים אפילו בחייהם קרואים מתים וצדיקים אפילו במיתתן קרואים חיים, ודע שהאדם ימות בהחלט ויפרד למה שהורכב ממנו." ואני שואל: מדוע רמב"ם כותב את המשפט האחרון - "ודע שהאדם ימות בהחלט ויפרד למה שהורכב ממנו".
מה עניין התיאור הזה כאן?
1
4
140
bottom of page