תלמיד-משה

https://www.hidabroot.org/article/172947 מתוך מאמר זה אנו רואים 2 רעות קשות מאוד שהתפשטו במלואן בחייו של החזיר-איש: 1) חוסר הכרת הטוב מוחלט להפועלים והלוחמים בארץ ישראל, 2) הלך רוח פנטסטי שהוא מנותק בכוונה ובלתי מתפשרת, במידה הכי גדולה שאפשר להעלות על הדעת, מחוקי הטבע שאיתם אלוהים מפעיל את העולם.

בטקסט הבא רמב"ם משפד לכאורה את הצמחונות כאידיאולוגיה שקרית לחלוטין: פיה"מ בבא קמא ד ג: "כשאירע דין ישראל עם גוי, עניין הדין ביניהם כך הוא, אם היה לנו בדיניהם זכות נדון להם כדיניהם ונאמר להם כך דינכם, ואם היה טוב לנו בדיננו נדון להם כפי דיננו ונאמר לו כך דיננו. ואל תתמה על דבר זה ואל יקשה בעיניך, כמו שלא יקשה בעיניך שחיטת הבהמות ואף על פי שלא חטאו, לפי שמי שאין בו שלימות המידות האנושיות אינו בכלל האדם על האמת, אבל תכלית מציאותו לצורך האדם. והמאמר בזה העניין היה צריך דבור בפני עצמו." https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%93_%D7%92#%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D (אגב, אם מישהו יכול לשתף את התרגום של יוסף קאפח זה יהיה מעולה.)

מורי אדיר, לאדם כמוך רגיש למאכלי הפסח השונים, מה היה אומר לך הרמב"ם לעשות? האם אנשים כמוך חייבים לאכול מצה ללא גלוטן (- האם מבחינה הלכתית מותר לברך על כך ברכת המוציא? האם מותר לברך על כך "על אכילת מצה"?)? האם מותר לך ולאנשים כמוך לאכול בשר ויין בפסח אם זה מחליא אותך וגם מפר את שמחת החג שלך? מה נדרש על פי ההלכה? ומה מותר אבל זה עדיין מבוזה ופסול למי שמחפש מצוינות אנושית?

האם יוסף קאפח בהקדמותיו השונות מזכיר אי פעם מתי היה יום הולדתו של הרמב"ם?

"מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו, ועכשיו קירבנו המקום ברוך הוא לעבודתו." טקסט זה - מההגדה עצמה - מאשש בוודאי את הטענה שמצווה גדולה ללמוד את הפרק הראשון של "הלכות עבודה זרה" בליל הסדר.

עבודה מעולה מורי אדיר!

עלה בדעתי שרוב האנשים שמקפידים לאכול את האפיקומן לפני חצות בוודאי מאמינים שבכך הם מבטיחים לעצמם באורח קסם ומיסטי כל מיני הבטחות ותגמולים, ושאם לא יעשו כן יקוללו בכל מיני טרגדיות וסבל. עם שיטת הפעולה היסודית והמקיפה הזו לכל החיים הדתיים שלהם, נראה שבלתי אפשרי לצפות מהם לקבל את ארבעת הסיבות המאוד משכנעות שמורי אדיר מציג לעיל מדוע בוודאי לא צריך למהר לעשות הכל לפני חצות. כל זה מלמד שהיהדות הקבלית ממלאת את חיי חסידיה באימה, חרדה ופחד מתמשכים ומקיפים, בעוד שהיהדות הרציונלית של הרמב"ם מציעה לנו שחרור מכל הייסורים הפסיכולוגיים והרגשיים הללו, ובמקומם מעניקה לנו שפע של שמחה ותענוג המתלווה לחיים דתיים שאינם מונעים על ידי האימה המתמשכת של ריצוי עריץ שמימי פדנטי, אלא על ידי הנחישות להשתתף באופן מקסימלי במתנה האולטימטיבית של חיים נאורים רציונליים.

תודה רבה נאור! זהו תענוג!

יהי רצון שכל לומדי תורת הרמב"ם יזכו רק לשמחה ולהצלחה בכל דבר גשמי ורוחני המוביל ומהווה הצטיינות אנושית אמיתית.

הלוואי שהרבה יותר אנשים היו מודעים לכך שסולם הצדקה של רמב"ם חל גם על מתנות לאביונים! 1) לחילופין, האם יתכן שיש הנחה שדווקא בפורים אף אחד לא מתבייש לבקש צדקה מכיוון שכל כך הרבה אנשים אחרים עושים זאת ביום הספציפי הזה? ואם זה כך, האם זה אומר שביום הספציפי הזה לא חל סולם הצדקה של רמב"ם? 2) אגב, לפי הרמב"ם האם היהדות רוצה שאנשים עניים יתביישו לבקש צדקה? ואם זה כך, האם פורים עשוי להיות חריג לכלל זה?

תודה לך מורי אדיר על התגובות החכמות שלך כאן - תגובות המעידות על יהדות רציונלית נבונה ומחייה.

תודה רבה על המילים החמות שלך מורי אדיר.

איך הם יודעים שזה הקבר של התנא הזה??

כן בהחלט. אבל השאלה שלי היא האם הרמב"ם יסכים שחריטה על מצבת סבא בבית קברות, קובעת הלכתית שאדם הוא אכן כהן?

בשלב זה אעדכן את התצוגה הקודמת שלי בניואנס נוסף. השקפתו העקבית של הרמב"ם לאורך כל חייו היא שההמונים קיימים בסופו של דבר למען האליטות הפילוסופיות; וברגע שהם כבר קיימים למטרה זו זה גם בעל ערך וטוב שהם מממשים את היכולות האינטלקטואליות המוגבלות שלהם, שכן כל פוטנציאל ממומש, במיוחד היכולת האנושית הייחודית לדעת, הוא טוב.

1) נראה לי שהדרך בה אתה קורא את הרמב"ם הוא כדלקמן: כל מי שאין לו לפחות אחד משלושת אלו הוא בחזקת רשע. 2) לעומת זאת הדרך בה אני קורא את הרמב"ם כדלקמן: כל מי שאין לו את כל שלושת אלו הוא בחזקת רשע. למיטב ידיעתי, העברית בה הרמב"ם משתמש - "מי שאינו לא במקרא, ולא במשנה, ולא בדרך ארץ -- הרי זה בחזקת רשע" - כאן סובלת את שתי הקריאות. השאלה אם כך נראה לי היא: באיזו קריאה תומך שׂכל הישר?

אם הרמב"ם אומר שמי שחסר לו אחד משלושת אלו הוא בחזקת רשע, משמע שאם יש לו שניים מהם אבל חסר לו השלישי - למשל מקרא - אז הוא בחזקת רשע! במילים אחרות, אדם צריך לעשות את כל שלושת המעשים האלה כדי לא להיות בחזקת רשע! זה לא כך?? וזה מה שכתבת למעלה בתגובה לשאלה הראשונית הראשונה שלי: "האם אדם צריך לעשות את שלושתם כדי לא להיות בחזקת רשע?" "כן, מי שאינו אפילו באחד מן השלושה הוא בחזקת רשע גמור."

1) אם נשים בצד לרגע את האורתודוכסים המקוללים, האם התשובה שלך אומרת שמי שיודע ללא דופי את "משנה תורה" של הרמב"ם ועובד בשקידה לפרנסתו הוא עדיין בחזקת רשע גמור? האם הלימוד המתמיד והחוזר של משנה תורה - במיוחד הלכות יסודי התורה, הלכות דעות, והלכות תשובה - אינו יכול להעניק לו את המידות הנעלות והשקפות נכונות רבות מאד שהמקרא נותן, או לפחות מספיק כדי שהוא לא ייחשב בחזקת רשע גמור? 2) ואם התשובה חיובית, אז בגלל חשיבותה, בבקשה, האם תוכל לתת כמה דוגמאות להמידות הנעלות והשקפות נכונות רבות מאד שהמקרא עוזר לנו לפתח, שהלימוד הנ"ל של משנה תורה לא יכול היה לתת לנו.

מורי אדיר, תודה שהבאת לידיעתנו טקסט ופסיקה כבדת משקל ביותר ברמב"ם! 1) האם אדם צריך לעשות את שלושתם כדי לא להיות בחזקת רשע? 2) ואם יש צורך בשלושתם, מדוע כן? למה לא רק שני האחרונים? למה למי שעושה את השניים האחרונים - ונדגיש כי הדבר כרוך בכך שהוא לומד ומשנן את התורה-שבעל-פה ועוסק ביישובו של עולם, דהיינו עובד לפרנסתו - אבל לא לומד תנ"ך, עדיין תהיה לו "חזקה שהוא עובר על רוב העבירות שיבואו לידו"?? 3) מדוע חוסר לימוד התנ"ך הופך אדם כזה - אדם שלומד ומשנן את התורה-שבעל-פה, ועוסק ביישובו של עולם, דהיינו עובד לפרנסתו - לחזקת רשע עם חזקה שהוא עובר על רוב העבירות שיבואו לידו? מהן התכונות החיוניות הקולוסאליות שיש לתנ"ך, שהיעדר לימודו דונה אפילו אדם כזה למעמד מורשע שכזה?