ראש הדרדעים מטשטש את חשיבות מדעי הטבע

זכורני כי לפני כמה שנים שוחחתי עם אחד מהחוקרים "הדרדעים הבכירים" (כך לפחות הוא מחשיב את עצמו, וכמה מאוסה בעיניי יהירותם וצביעותם של הדרדעים הללו). אותו דרדעי בכיר בעיניו החליט, ששגיתי בהבנת המושג "מעשה בראשית", מפני שהִגדרתי את המושג הזה כביטוי לכלל מדעי הטבע, ולפי אותו דרדעי בכיר בעיניו המושג הזה לדעת רבנו נוגע אך ורק למחקר בראשית הבריאה, כלומר כיצד נוצר ונתהווה העולם. ראייתו היחידה של אותו דרדעי בכיר בעיניו הייתה, שמָרי באחד השיעורים שלו החליט שזהו פירוש המושג.

הבה נבחן אפוא את טענתו של אותו דרדעי בכיר בעיניו המבוססת לדבריו על קביעתו של מָרי ונראה היכן נמצאת האמת, ולאחר מכן גם ננסה להבין מדוע מָרי טען כפי שטען.

המושג הזה מופיע לראשונה במשנה מסכת חגיגה (ב, א): "אין דורשין [...] ולא במעשה בראשית בשניים", וכך כותב רבנו שם בפירושו: "ושמע ממני אני מה שנתברר לי לפי דעתי ממה שעיינתי בו מדברי חכמים, והוא, שהם מכנים במעשה בראשית למדעי הטבע והמחקר בראשית הבריאה". ברם, במורה (עמ' ו) רבנו משמיט את עניין המחקר בראשית הבריאה וכותב ש"מעשה בראשית" הינו שֵׁם למדעי הטבע בלבד: "והזכרנו בהם כי מעשה בראשית הם מדעי הטבע". נראה אפוא באופן ברור, שהשֵׁם המרכזי ל"מעשה בראשית" הינו מדעי הטבע, והמחקר בראשית הבריאה הינו רק תחום אחד בתוך מכלול עצום של תחומי מדע.

ראיה נוספת לדברינו נמצאת בהלכות יסודי התורה (ד, י) שם רבנו פוסק כך: "ובאור כל אלו הדברים שבפרק שלישי ורביעי הוא הנקרא מעשה בראשית", ובפרקים השלישי והרביעי שם רבנו עוסק במדע האסטרונומיה, בהרכב החומרים (כימיה) ובחוקי הטבע (פיסיקה). נראה אפוא ברור לכל מי שאינו מבקש להתעות את עצמו, כי מעשה בראשית הוא ביסודו כינוי לכלל מדעי הטבע, והמחקר בראשית הבריאה והתהוותה בכללם.

מדוע אפוא מָרי הדגיש לתלמידיו בשיעור שהמושג "מעשה בראשית" הינו המחקר בראשית הבריאה? מדוע הוא לא אמר בשיעוריו שמדובר בכלל מדעי הטבע?

נראה לי, כי בחירתו של מָרי להיות כפוף למעסיקים חרדים פרו-נוצרים אשר מבטלים את חשיבות לימוד המדעים במחי-יד ואף מזהירים מהם כאילו מדובר בלימודי כפירה ואפיקורסות, גרמו למָרי לטשטש את האמת כדי שלא להתנגש באופן ישיר עם השקפות מעסיקיו צאצאי המינים הארורים (וכדרך תלמידיו הממסדיים). וייתכן אף חמור מכך, ייתכן שהמשכורות הרבות והמנופחות שהוא קיבל במשך יובל שנים עיוורו את עיני שכלו עד שהוא באמת האמין "שמעשה בראשית" הינו אך ורק המחקר בראשית הבריאה! ואילו שאר מדעי הטבע אין מצוה כל-כך גדולה ורבה ללמדם, רק אולי אם האדם מרגיש ממש משועמם...

מכל מקום עובדה אחת ברורה כשמש, לפי ראש הדרדעים הבכירים בדורנו, עדיף לשגות ולהגות במהדורתו המייגעת ל"משנה תורה" ובכל דברי השוטים למיניהם שמובאים בה או אפילו בלימודים הארורים למבחני הרבנות והדיינות של הדת החדשה מייסודם של צאצאי המינים, מאשר ללמוד מדעים! ולכן איני מתפלא שהוא מדגיש לתלמידיו כי לימודי "מעשה בראשית" הנעלים והמרוממים שנזכרו במשנה בהערצה וביראת כבוד, הינם בעיקרם לימודי המחקר בראשית הבריאה, ולא חלילה לימודי ליבה או לימוד מדעי הטבע...

ויש להוסיף ולתמוה, כיצד ניתן לקיים את פרשנותו של מָרי לפי תלמידו? וכי מי שלא למד לימודי ליבה מסוגל להבין משהו במחקר בראשית הבריאה? האם הוא מסוגל להבין מאמר מדעי בעניינים המורכבים והעמוקים ביותר? כך שלמעשה, בפירושו הזה לתלמידיו, מָרי הוסיף חטא על פשע, גם חסם את הדרך מללמוד את מדעי הטבע, וגם הוריד את המסך מלהבין משהו במחקר ראשית הבריאה, ואוי לך מָרי שבחרת במשכורות על-פני האמת.

וכמעט כל תלמידיו של מָרי בימינו רואים את עצמם כחלק בלתי נפרד מחבּורת צאצאי המינים, ואיני מאמין שיימצא בהם אפילו אחד אשר יודה שהוא "דרדעי"... וזכורני לפני כמה שנים קראתי כתבה באחד מהעלונים על אחד מקרובי משפחתו של מָרי (נדמה לי שמדובר באחד מהחתנים של נכדותיו), אדם אשכנזי אשר התאהב בהשקפותיו של מָרי יחיא קאפח, והוא התפאר במהלך הריאיון שאם תחפש את המלה "דרדעי" באינטרנט התוצאה היחידה שתמצא תביא אותך לאתר שלו... כי הוא אולי היחיד שמעז לומר שיש לו איזה שהוא קשר השקפתי לדרדעים... וכאשר קראתי זאת לא ידעתי את נפשי מרוב צער וחרפה...

עוד זכורני יום אחד לפני כחמש שנים, כאשר ביקרתי יחד עם רעייתי את סבתהּ שהתגוררה בשכונת רמת-עמידר, בחדר האורחים הייתה הסבתא שרה חמדי הי"ו (אשת אהרן בן שמואל ז"ל), וכן הייתה שם רעייתי ועוד כמה מנכדותיה. אחת הנכדות שירתה בצבא בתפקיד מדעי כלשהו, והיא פגשה שם מישהו במעבדה אשר סיפר לה על ענייני הדרדעים, הנכדה לא ידעה מאומה מכל הדברים הללו, והיא באה לבקר את סבתהּ כדי לספר לה וכדי לשאול אותה: האם אנחנו דרדעים? לא אשכח לעולם את תשובת הסבתא ועוד יותר מזה את הטון הבוטח והמרומם שבו נאמרה תשובתה: "בטח!" היא השיבה לה, עם אלף סימני קריאה!

וכאשר אני משווה את תשובתה של הסבתא היקרה עם התנהגותו של מָרי – ראש הדרדעים הבכירים, אשר הביא ראיות לעניינים הלכתיים ומחשבתיים מספר הזוהר, ולא ההדיר את ספרו של סבו "מלחמות השם", ואף קרא לצאצאי המינים לדורותיהם המתעים את העם אחר ההבל "גאוני עולם" או "קדושי עליון"; וכן כאשר אני משווה את תשובתה להתנהגותם המחפירה של תלמידיו הרבנים הממסדיים למיניהם, אשר לא רק שמתכחשים למשנת הרמב"ם, ומונעים את בניהם מלימודי המדעים, ומתבוננים בצאצאי המינים בעיניים כלות ומעריצות, ומשתוקקים בכל ישותם שבנותיהם יתחתנו עם איזה "עילוי" דובר יידיש. כאשר אני רואה את כל זאת אני שואל אותם: איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת ה' איתנו?

ולא אשכח כאשר השתתפתי בשבת חתן אשר התקיימה בשכונה חרדית בירושלים, ואנשי בית-הכנסת שאבותיהם ואבות-אבותיהם היו דרדעים למחצה לשליש ולרביע, לא העזו אפילו לערוך "זאפה" לחתן מבית-הכנסת ועד לאולם שבו התקיימה סעודת המצוה, אף-על-פי שבית-הכנסת ממוקם מול האולם! וכל מה שנותר הוא לחצות את הכביש! למרות המרחק הזעיר, הם יצאו מבית הכנסת בשקט כאבלים, ורק לאחר שנכנסו עמוק לתוך האולם החלו בשירת ה"זאפה", עד-כדי-כך הם חוששים ומשועבדים בנפשם לצאצאי המינים! ובאותו המעמד המביש הזה היו מראשי תלמידיו של מָרי וכן כמה מאלה שזקניהם היו "דרדעים" אך הם בעצמם כבר המירו את דתם לדת צאצאי המינים, וכל שנותר להם מדרך האמת הוא כמה נעימות מן הדיוואן, והאריכו בשירה שעות ארוכות כדי להראות עד כמה הם שומרים על "מורשת אבות", וכל זה נועד לכסות את ערוותם ואת ריחוקם העצום מדרך האמת...

לאחר השבת נפגשתי עם אותם הרי"ש-בי"תים ל"סעודת מצוה" בבית אבי החתן בירושלים, ואף נכחו שם עוד כמה תלמידים של מָרי שלא נכחו בשבת. הם כמובן הקפידו לקיים את הסעודה ביום כמנהג הקדום, וכן הקפידו על שלל גינוני טקס מסורתיים כאילו היו תורה מסיני! וכל ההצגה החיצונית הזו נועדה אך ורק לדבר אחד: להראות כלפי חוץ את אדיקותם ב"מורשת אבות" במטרה לכסות את ערוותם על ריחוקם מדרך האמת ועל נהייתם אחר דרכי המינים ומעלליהם, ובראש ובראשונה על הפיכתם את התורה לקרדום חוצבים.

מכל מקום, לא אשכח את "סעודת המצוה" הזו, ובעיקר את הקיפאון שאחז בי כאשר נכנסתי לחדר, כל הרי"ש-בי"תים למיניהם הסתתרו תחת מגבעות ה"קאובוי" השחורות רחבות השוליים (Cowboy מקורה באנגלית ומשמעה המילולי הינו: בני הפרה או בני הבהמה), ושילבו את ידיהם ושתקו שתיקה רועמת ("תרכמו" כנהוג), כאילו מתוך נימוס. תחושת החשיבות העצמית שאפפה את החדר כמעט ולא אפשרה לי לנשום, השקט היה שקט מקפיא ומלחיץ עד שכמעט חשבתי שטעיתי בבית והגעתי לסעודת אבלים.

וחמור מזאת, כל הסעודה התנהלה מתוך תחושה קשה של העדר אהבה בין המסובים, כל רי"ש-בי"ת חשש למעמדו ויוקרתו, המתח באוויר היה חזק מאד, עד שכמעט ולא שמעת מאף אחד מהרי"ש-בי"תים מלה אחת של שיחה נעימה במשך כל "סעודת המצוה", לפניה ולאחריה ("אגרא דבי הילולי – מילי"), וברור שכל אחד מהוזי ההזיות הללו חשש שלא ייראה כאילו הוא "קל דעת" או שאינו "מכובד" דיו לפי דמיונם המטומטם.

אז לא הבנתי מדוע כל-כך לא נהניתי באותה "סעודת מצוה", אך היום אני מבין, העדר אהבת האמת ששררה ושוררת בקרב הנוכחים שהיו במקום קברה קבורת חמור את אהבת החנם שהייתה אמורה לשרור ביניהם. כל אחד מתעניין בטיפוח יוקרתו ומעמדו, ובשל העדר האמת אף רוחש רגשות קנאה לחברו על שהצליח לחצוב טובות הנאה מן התורה יותר ממנו...

כמו כן, כאשר אני מתבונן בספרים שמוציאים תלמידיו של מָרי, ובמאמצם העצום והבלתי נתפשׂ שספריהם ייראו כספריהם המהודרים של צאצאי המינים הריקים והחלולים מהשקפות מישרים – כאשר אני מתבונן בספריהם אני נתקף בשיממון, בתחושה של חידלון איום ונורא, איה האמת? עד כמה תלכו בדרכיהם של צאצאי המינים? עד כמה תעריצו אותם? עד כמה תוציאו ספרים הלכתיים אשר בנויים לפי הלכי מחשבתו הארורים של השולחן המאוס? עד כמה תעסקו בהשוואת שיטותיהם המהובלות כמוצאי-שלל-רב? עד כמה תלכו רחוק? עד לאן תגיעו? אפילו עד לכופר לייבוביץ' ועד ליש"ו מחב"ד?

ומטרת כולם ברורה! מטרת כולם היא לחצוב מן התורה טובות הנאה, לא חקר האמת, ולכן הם מתאמצים ומעריצים כל-כך את צאצאי המינים, כי הם אלה שמהם הם שאבו את ההשקפה הרעה הזו, בנוסף כמובן להעדר עמוד שדרה ולסכלות ולטמטום שאוחזים בהם בעקבות נהייתם אחר התהו וההבל. ויש אחד מראשי תלמידיו של מָרי אשר קראתי את כל מאמריו המדעיים וההלכתיים בעיון, ולא מצאתי באף-לא-אחד ממאמריו אפילו רמז לדרך האמת של אברהם אבינו ורבנו הרמב"ם, ואם כבר היה איזה מקום נדיר מאד שנוגע לדרך האמת, אותו חוצב מיומן וחלקלק כבר העמיס עליו כל-כך הרבה דברים וטשטש את האמת באופן כל-כך חמור, עד שלא היה ניתן עוד לזהות את אור האמת בתוך דבריו...

וזאת הסיבה שהדרדעים הבכירים הללו גם שונאים ושוטמים את אדיר הקטן, כל אחד בדרכו, יש אחד שאיים עליו בתביעה משפטית, ויש אחֵרים אשר מרחיקים ממנו את חבריו בהפעלת לחץ ובידוד חברתי ואף בשימוש באיומים נוקבים מצד אחיהם וקרוביהם. כלומר, הסיבה המרכזית שהם אינם מודים על האמת היא, שהם אינם מוכנים בשום פנים ואופן להתנתק מקרדום החוצבים אשר בנו ושכללו במשך כל ימי חייהם! הם אינם מוכנים בשום פנים ואופן להודות על האמת ולוותר על יוקרתם ומעמדם המדומים, כי בהעדרם תיפגע אנוּשות גאוותם ויכולתם ואפשרויותיהם לחצוב טובות הנאה מדת משה! והאמת מאן דכר שמיה...

ולא אשכח כיצד יצאתי בפחי נפש לפני כמה שנים כאשר השתתפתי ב"הקבלת פני רב". הדרדעי הבכיר שהחליט שהוא כבר לא דרדעי האריך בשיעור הגמרא במשך שעה ארוכה, ועקבתי אחר דבריו במשך כל ההרצאה: כל השיעור הוא הזכיר את פירוש רש"י הטמא אך לא ראה לנכון להזכיר את רבנו או הלכה של רבנו או השקפה של רבנו אפילו פעם אחת במשך שעה שלמה! ואיני מתפלא, כי שיעורו הוקלט בשידור חי ברשת, ואותו דרדעי מנסה בכל כוחו להצטייר כפוסט-דרדעי אשר כבר מגפף ומחבק ומנשק את צאצאי המינים...

וכמעט כל השיעור הזה היה מיותר לחלוטין, כי ההמון לא הבין מאומה, ואפילו אני הקטן לא הבנתי מה הוא רוצה ולאן הוא חותר, ודילג כחרגול ממקום למקום בגמרא כאילו יושבים לפניו רבינא ורב אשי, עד שבסוף ההרצאה אפילו הרב שהִנחה את הטקס והיה יד-ימינו, העיר לו בבדיחות הדעת שהוא "בלבל את כולם". ואיני מצליח להבין, מדוע לחקות את שיטות צאצאי המינים? רק כדי להראות עד כמה אנחנו "גדוילים" ו"גאוינים"? ואף שכל המעמד הזה היה התעיה אחת גדולה, בזכותו הבנתי את דברי חז"ל: "אגרא דכלא – דוחקא"...

"וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה" (דנ' ח, יב).

א. מדוע חז"ל הסתירו את מדעי הטבע מן ההמון?

נחזור עתה לדברי רבנו בהקדמתו למורה (עמ' ו), שם הוא מסביר כי ישנם יסודות מסוימים במדעי הטבע אשר לא ניתן ללמד אותם באופן פשוט ללא שימוש במשלים: "ודע, כי גם ענייני הטבע אי אפשר לְלַמֵּד בפירוש מקצת תחילותיהם כפי שהם, וכבר ידעת אמרם ז"ל: 'ולא במעשה בראשית בשניים' [חגיגה ב, א], ואם יבאר אדם כל אותם הדברים בספר, נמצא שכבר דרש לאלפי בני אדם, ולפיכך נאמרו גם עניינים אלה בספרי הנבואה במשלים, וגם חכמים ז"ל דיברו בהם בחידות ומשלים נהייה [=בעקבות] כתבי-הקודש, לפי שהם דברים שיש בינם לבין מדעי האלהות קשר גדול, וגם הם סודות מסודות המדע האלהי".

ויש לשאול, מדוע לא ניתן ללמד מדעים באופן חופשי? מדוע חכמים הסתירו יסודות ממדעי הטבע מן ההמון וביארו אותם במשלים? מדוע אסרו ללמד את "מעשה בראשית" לשניים? והלא אנו רואים בימינו שכל נער ובחור בבית-הספר לומד יסודות במדעי הטבע ללא שום בעיה, ורבים אף מצליחים להגיע להישגים עצומים בהבנת המדעים השונים, הישגים אשר חכמי קדם הגדולים ביותר היו יכולים רק לחלום עליהם! שהרי המדע בימינו מתקדם אלף-אלפים מאשר המדעים שהיו מקובלים בקרב המדענים במשך אלפי שנים. נמצא, שרבים מהבחורים בימינו יודעים מדעים ברמה גבוהה אלף מונים מאשר גדולי המדענים והפילוסופים של ימי קדם, ואף רבים מהמדעים שהיו בידיהם היו משובשים מיסודם.

נחזור לשאלה, מדוע אפוא לא התירו חכמים ללמוד מדעים באופן חופשי? ונוסיף לדיוננו את דברי רבנו במורה (א, יז), וכֹה דבריו:

"אל תחשוב כי מדעי האלהות הם שאנו שומרים עליהם מפני ההמון, אלא אף רוב מדעי הטבע, וכבר נכפל לך אמרינו 'ולא במעשה בראשית בשניים' [חגיגה ב, א]. ואין זה אצל אנשי התורה בלבד, אלא גם אצל הפילוסופים וחכמי האומות אשר מעולם, היו מסתירים הדברים במעשה בראשית ומדברים בו בחידות, ואפלטון וכל מי שקדמוֹ היה קורא את החומר 'הנקבה', והיה קורא את הצורה 'הזכר'".

ב. חומר וצורה

באמצעות הבנת המושגים המדעים-פילוסופיים "חומר" ו"צורה" ננסה להבין מדוע הסתירו חכמים את המדעים מן ההמון. בספרו "באור מלאכת ההגיון" (פ"ט), רבנו מבאר את המושגים הללו:

ה"חומר" הוא החומר הפיסי של כל עצם וגוף המצוי בעולמנו, ו"הצורה" היא מהות מופשטת בלתי נראית לעין אשר מעצבת את החומר וגורמת לו להיות החומר המסוים שהוא, במהותו ובצורתו החיצונית. אין חומר ללא צורה ואין צורה ללא חומר, רק שניהם יחד יוצרים את החומרים הממשיים שאנו רואים לנגד עינינו בבריאה. ה"צורה" הזו מעצבת את מאפייני החומר הכימיקליים והפיסיקליים, וכן את צורתו החיצונית הנראית לעין. לכל חומר יש מהות נפרדת ושונה מחבירתה ולכן אנו רואים ומבחינים בין סוגי חומרים שונים בעולם.

זאת ועוד, כאשר מדובר ביצור חי או בצמח שגדל ומתפתח, ל"צורה" הזו יש תכונה נוספת – בנוסף על עיצוב מאפייני החומר וצורתו החיצונית – והיא הגדילה וההתפתחות. כלומר, הצורה הזו גורמת להתפתחות החי או הצומח עד לשלב מסוים שבו שאיפת הגדילה וההתפתחות נפסקת במותו של אותו החי, ואז חומרו מתפרק לאט-לאט ככל החומרים שאין בהם חיות. גם שאיפת הגדילה וגם תהליך התפרקות החומר נובעים מתכונה נוספת שיש בחומר והיא ה"הֶעְדֵּר", וכך רבנו מתארוֹ במורה (א, יז):

"ואתה יודע כי ראשית כל הנמצאים ההווים-הנפסדים שלושה: החומר והצורה, וההעדר המיוחד אשר הוא צמוד לחומר לעולם, ואלמלי צמידות ההעדר אליו לא הושגה לו צורה, ומבחינה זו נעשה ההעדר מכלל הראשיות [=מהסיבות המרכזיות להתהוות ולהתכלות החומרים בעולם], וכאשר הושגה הצורה יבטל אותו ההעדר, כלומר העדר אותה הצורה שהושגה, וייצמד לו העדר אחר, וכך לעולם כמו שנתבאר במדעי הטבע".

כלומר, מכיוון שהחומר לבדו ללא המהות שמעצבת אותו אינו קיים למעשה במציאות, והצורה ללא החומר אף היא אין לה ביטוי מעשי בעולם, יש צורך שהחומר והצורה יהיו יחדיו כדי שהצורה תעצב את החומר ותיתן לו מאפיינים גשמיים-מוחשיים. כדי שחיבור כזה יתרחש יש לחומר תכונה השואפת באופן בלתי פוסק לצאת הפועל, להיות קיימת במציאות, ובמלים אחרות לקבל צורה-מהות ולא להישאר חומר נפרד ללא קיום גשמי במציאות.

השאיפה הזו לקבלת צורה-מהות היא שאיפה בלתי פוסקת, ואף לאחר שהיא מגיעה לידי מימוש והחומר קיבל צורה ויצא מן הכוח אל הפועל, השאיפה הזו ממשיכה לפעול! כלומר, החומר מתערטל מן הצורה שהושגה ושואף ומקבל צורה חדשה, וכך חוזר חלילה שוב ושוב. מָרי הסביר שם (א, יז) כך: "ובאור דברי רבנו, כי ההעדר הצמוד לחומר הוא הגורם לו לנוע לקראת קבלת צורה, ולולי ההעדר לא היה נע, והוא עצמו ללא הצורה אינו מצוי, גם הצורה בשל עצמה אי אפשר לה להימצא ללא החומר הנושא אותה. [...] ואפשר גם לנסח כך: החומר, והשאיפה לקבלת הצורה כדי לצאת אל הפועל, והצורה".

מסיבה זו דימה שלמה המלך את החומר לאשת איש זונה, וכמו שכותב רבנו במורה (עמ' יא): "ונבאר בכמה פרקים מן המאמר הזה את חוכמתו בדמוֹתוֹ את החומר לאשת איש זונה". כלומר, כמו שהחומר הזה יש לו שאיפה בלתי פוסקת לקבלת צורה, ולעולם הוא אינו מסתפק ועומד בצורה שקיבל, ושוב-ושוב הוא מתערטל מהצורה שקיבל ושוב-ושוב שואף לקבל צורה אחרת – כך היא אשת איש זונה, אשר יש לה בעל, ויחד עם זאת כל העת שואפת להיבעל על-ידי גבר אחֵר אשר בפעולתו זו יעצב משהו ברגשותיה אישיותה ומהותה.

די ברור כבר עתה מדוע החכמים והפילוסופים השתמשו במשלים בעניין זה, כי הדברים די מורכבים, מפני שהם עניינים מופשטים שלא ניתנים לבחינה אמפירית, כלומר מדעי הטבע של ימי קדם היו מעורבים והדוקים מאד בהנחות פילוסופיות מופשטות – וכדי לתת הסבר לתופעות מדעיות שונות ללא כלים מדעים (כמו מיקרוסקופ וכיו"ב), חכמי קדם נאלצו להניח הנחות מדעיות-פילוסופיות. כלומר, הם נאלצו לשער השערות מדעיות שהן למעשה השערות פילוסופיות מופשטות, וזאת כאמור בשל העדר כלים מדעיים אמפיריים.

חכמי קדם לא ידעו מהם המאפיינים הביולוגיים הכימיים והפיזיקליים אשר מבחינים בין החומרים, כי לא היו להם מעבדות וכלים אמפיריים, לכן הם נאלצו להניח הנחה שהייתה בעיניהם הנחה מדעית, אך יחד עם זאת היא גם הנחה פילוסופית כי מדובר במדע מופשט שאינו ניתן למשישה ולבדיקה מבחינה אמפירית. מכל מקום, הם נאלצו להניח, שלכל חומר יש "צורה" כלומר תכונה מופשטת אשר מעצבת את החומר להיות אותו החומר המסוים שהוא – מבחינת כמותו איכותו וצורתו החיצונית.

ובמלים אחרות, חכמי קדם ראו לנגד עיניהם חומרים שונים בטבע אשר עוברים תהליכים מסוימים, אך איך הם יסבירו זאת? מה הוא הדבר אשר גורם לחומרים להיות שונים זה מזה? מה גורם להם להתפתח ולקמול? מה גורם לחומרים להתפרק? כל השאלות הללו הדהדו במחשבתם אך לא היו להם כלים מדעיים משוכללים כמו בימינו, כדי להבין שהחומרים שונים זה מזה בשל מבנה התאים של כל חומר וחומר. הם לא הצליחו ולא היה באפשרותם לזהות את החומר באופן מדעי כל-כך יסודי כמו בימינו, ולכן הם העלו השערות פילוסופיות כדי להסביר באמצעותן את השוני בין החומרים, ואת התהליכים המתרחשים בטבע.

העדר הכלים המדעיים האמפיריים גרר את חכמי קדם להשערות פילוסופיות שהן בגדר השערה בלבד, כך יצא אפוא שתחום מדעי הטבע הפך להיות תחום פילוסופי לכל דבר ועניין! ואם נחזור לרגע לדוגמה שהבאנו לעיל – חכמי קדם ראו במו עיניהם את תהליכי ההוויה וההפסד שיש בעולמנו, כלומר כל חומר שמתהווה סופו להיות נפסד ומתפרק, וכדי להסביר תופעה מדעית זו, הם הניחו שלכל חומר צמוד "העדר". כלומר מה גורם לחומר להיות כל הזמן בתהליכי השתנות של הויה והפסד? – ה"העדר" הזה. וכאמור, ה"העדר" הזה הוא מעין תכונה מופשטת אשר קיימת בכל חומר, תכונה אשר שואפת ללא הפסק ללבוש צורה, כלומר לעצב את החומר מבחינה מהותית-איכותית וצורנית-חיצונית.

ברם, אם הם היו מניחים שיש לחומר רק את השאיפה הזו, החומר לא היה משתנה לאחר שהוא קיבל צורה. ולכן הם נאלצו להניח הנחה נוספת, שיחד עם שאיפתו לקבלת צורה, מיד לאחר קבלת הצורה, החומר זונח את הצורה הישנה ושואף לקבל צורה חדשה. וכך שוב חוזר חלילה בתהליך רציף עד להתפרקותו המוחלטת של החומר, וכמו שהסברנו לעיל.

בימינו לעומת זאת, ניתן לחוש למשש ולראות את המדעים במו עינינו! המדעים אינם נשענים על השערות פילוסופיות אלא על כלים אמפיריים כגון תצפית, ניסויים, בדיקות מעבדה, כלים טכנולוגיים משוכללים, וכיו"ב – כלים אשר ניתנים לבחינה ולמשישה, ובאמצעותם ניתן להראות ולהוכיח באופן ברור את הרכבי החומרים לדוגמה או תהליכים שונים בטבע ועוד-ועוד, ואין עוד צורך להשערות פילוסופיות עלומות.

גם בתחום האסטרונומיה חכמי קדם עירבו השערות משובשות עם מדעים אמפיריים, כלומר לא הייתה להם שום הוכחה מדעית לכך שכדור-הארץ עומד במרכז היקום, ואף-על-פי-כן הנחה זו נחשבה לנכונה במשך אלפי שנים. כמו כן, לא הייתה להם שום הוכחה לכך שהשמש אינה נעה, ולכן ההנחה שהשמש נעה סביב כדור-הארץ אף היא נחשבה לנכונה במשך אלפי שנים, ועוד-ועוד, כמעט כל מדע האסטרונומיה של חכמי קדם נתגלה בימינו כשיבוש מוחלט. שהרי אי אפשר להתווכח עם צילומי לוויין, ואי אפשר להתווכח עם תצפיות ברורות המראות את סיבוב כדור-הארץ סביב השמש, וכן על זו הדרך.

גם בתחום הבנת היסודות והרכב החומרים חכמי קדם נשתבשו שיבוש מוחלט, הם שגו לסבור שכל החומרים בעולם מורכבים מארבעה יסודות: אש אוויר רוח ומים, וכל חומר שנראה לעינינו הוא למעשה שילוב מסוים של ארבעת היסודות הללו. בימינו אנחנו יודעים בבירור שארבעת ה"יסודות" שחשבו אותם ליסודות אינם יסודות כלל, אלא יש רשימה די ארוכה של יסודות שמהם מורכבים החומרים. ורק לשם דוגמה, היסודות הנפוצים ביותר ביקום הם המימן וההליום.

קצרו של דבר, המדע בימינו שונה מבחינה מהותית מהמדע שהיה בימי קדם, המדע של ימינו אינו נשען על השערות פילוסופיות מופשטות, אלא על הוכחות מוחשיות בלתי ניתנות לערעור או להפרכה. כך שכל זב-חוטם בימינו אשר רכש כלים ללמידה, מסוגל להתרומם להבנת מדעים באופן שהוא אלף-אלפים יותר מאשר כל חכמי קדם כולם! כלומר, חשיבה לוגית היא חשיבה שההתרוממות להשגתה קלה הרבה יותר מאשר חשיבה מופשטת, ולכן כל מי שהתרומם לחשיבה לוגית, מסוגל להבין מדעים ואין צורך להסתיר מאומה, כי הכל כבר גלוי ומוכח באמצעים משוכללים ומוחשיים, ואין עוד צורך בחשיבה פילוסופית מופשטת, אשר עלולה לבלבל ולשבש את האדם שלא הכשיר את עצמו אליה.

אמנם, יש עניינים שגם המדע בימינו נאלץ להסביר אותם באמצעות השערות, אך גם השערות אלה אינן השערות פילוסופיות, אלא השערות המבוססות על אמיתות מדעיות שהוכחו מבחינה אמפירית. לדוגמה, השערת המפץ הגדול בנויה ומבוססת למיטב הבנתי, על העובדה המוכחת שהגלקסיות נעות ומתפתחות, מכאן שיש להניח שהייתה להם נקודת התחלה שממנה הן החלו לנוע ולהתפתח.

לסיכום, המדעים שהיו בידי חכמי קדם, היו מדעים אשר היו מבוססים על השערות פילוסופיות-מופשטות, ולכן לא היה שייך להציג אותם לפני המון עמי-הארץ, כי אלה לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו. עוד חשוב להבין, כי המוני עמי-הארץ שאנו רואים בימינו משכילים אלפי מונים יותר מאשר המוני עמי-הארץ בעולם הקדום, אשר רוב בני האדם בו לא ידעו אפילו קרוא וכתוב, כמו המצב לדוגמה היום בארץ מצרים, כאשר למעלה מ-90 אחוז מהאוכלוסייה עדיין אינה יודעת קרוא וכתוב.

רמתם הנמוכה מאד של ההמונים, יחד עם רמתם הפילוסופית המופשטת של המדעים, היא זו אשר הביאה את חכמי קדם הישראלים והגויים, להסתיר את מעשה בראשית מן ההמון. אגב, גם המדעים האמפיריים של ימינו, אם תציע אותם בפני הנחותים בעמי הארצות יושבי הקרנות, גם הם לא יבינו להם עניין וייתכן שאף יזיקו להם. כי אם תסביר עכשיו עניינים דקים לדוגמה במדע האופטיקה וקרני האור מאפייניהם נוסחותיהם ותכונותיהם, לבהמות בדמות אדם, לא רק שלא ייטב בעיניהם, אלא שאף עלול הדבר להזיק להם, ולגרום להם לכאב ראש חריף ולשיממון ולחידלון מחשבתי עמוק.

ודומני שעתה יובנו היטב מסקנותיו של רבנו במורה (א, יז):

"ואם אלה [=חכמי אומות העולם והפילוסופים] אשר אין עליהם שום הפסד [=הפסד באמונתם ודתם, ואין ההמון יכול לצאת לכפירה על-ידי הבנה מוטעית בענייני מדע] – [ואף-על-פי-כן] אם יבארו [=כאשר היו מבארים את ענייני המדע הללו] היו שואלים שמות [=משתמשים בשמות מושאלים] ומשתמשים במשלים בלימוד – כל-שכן שחייבים אנחנו קהל אנשי התורה שלא נֹאמר בפירוש דבר שיקשה על ההמון להבינוֹ, או שידמו לעצמם אמיתת הדברים היפך הדבר הנדרש מאיתנו [=היפך הדברים שהתורה והאמונה היהודית דורשת ממנו ורוצה שנהיה בו בדעה מסוימת, כגון חידוש העולם], דע גם את זה".

וחשוב להזכיר ולהדגיש, כי מסקנותיו הללו של רבנו אינן מתאימות לימינו, מפני שהמדע בימינו שונה מבחינה מהותית מהמדע שהיה בימי קדם, המדע של ימינו אינו נשען על השערות פילוסופיות מופשטות, אלא על הוכחות מוחשיות בלתי ניתנות לערעור או להפרכה. כך שבימינו כל תלמיד מתחיל אשר רכש כלים ללמידה, מסוגל להתרומם להבנת המדעים. כלומר, חשיבה לוגית היא חשיבה שההתרוממות להשגתה קלה הרבה יותר מאשר חשיבה מופשטת, ולכן, מי שהתרומם לחשיבה לוגית מסוגל להבין מדעים ואין צורך להסתיר מאומה, כי הכל כבר גלוי ומוכח באמצעים משוכללים ומוחשיים, ואין עוד צורך בחשיבה פילוסופית מופשטת, אשר עלולה לבלבל ולשבש את האדם שלא הכשיר את עצמו אליה.

"וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדוֹשׁ, שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ אִישׁ לֹא נֶעְדָּר" (יש' מ, כה–כו).

ראש הדרדעים מטשטש את חשיבות מדעי הטבע

.pd

Download PD • 209KB