'והרשעים מעשיהם אי-הדיוק והגסות'
במשלי (ד, יח–יט) נאמר כך: "וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם, דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ", ושם פירש רס"ג בשלוש הפְּסקות הבאות:
"המשיל את המשמעת והיושר כָּאוֹר לכמה פנים: מהם, לפי שהצדיק עושה מעשיו לשם שמים ואינו חפץ להסתתר, אלא עושה בגלוי לפניו, כמו שנאמר בהם: 'מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ' [תה' כד, ו], והרשע בהיפך זה, 'וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יוֹדְעֵנוּ' [יש' כט, טו].
והצדיקים חפצָם להתהדר במעשיהם כדי שילמדו מהם בני אדם. והרשעים בהיפך זה, פוחדים שיראו אותם בני אדם כאמרוֹ: 'וְעִם נַעֲלָמִים לֹא אָבוֹא' [תה' כו, ד]. והצדיקים מעשיהם ביושר וסדר ומשטר, כדרך שעושה העושה באור הבהיר בתקינות, והרשעים מעשיהם אי-הדיוק והגזל והגסות, כמי שהוא מהלך בלילה שהוא נתקל ונחבט.
וכשר בעיניו לצדיקים המשל שהמשילם לאור ההולך ומוסיף, אשר הוא מתחילת הבוקר עד הצהרים, כאמרוֹ: 'הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם'. והפסיק את המשל עד כאן ונמנע מלהמשילם באור של אחר-הצהרים, מפני שהוא הולך וחסר, לפיכך התנה 'עַד נְכוֹן הַיּוֹם' דווקא".
נשים לב לנקודה חשובה מאד בדבריו של רס"ג: "והרשעים מעשיהם אי-הדיוק [...] והגסות", כלומר, יש בדבריו ראיה לכך שהוזי ההזיות באלף השנים האחרונות הנקראים "חכמי ישראל" אינם אלא הוזים ותועים – שהרי כל בר-דעת שלמד מעט מדעים, ולא עיוור את עיני שכלו בלקיחת טובות הנאה מממסד המינות הפרו-נוצרי האורתודוקסי של יועצי-אדום למיניהם, כל בר-דעת שכזה יבין, שספרות "חכמי ישראל" הללו, 99% ממנה היא ספרות מהובלת אשר מכלה את זמנו של האדם בהבלים ועוקרת אותו מחיי-העולם-הבא בהטייתו מדברי אמת, וזאת במקרה הפחות גרוע, ובמקרה הגרוע היא מחדירה מינות ואלילות באופנים גסים וישירים.
ו"חכמי ישראל" הללו לא רק שהינם הוזים ותועים, הינם גם גזלנים, וכמו שאומר רס"ג לעיל: "והרשעים מעשיהם אי-הדיוק והגזל והגסות", מפני שהם גזלו את נפשו של עם-ישראל והפכו אותנו לעם קטן סכל ונבל, בהחדרת הזיותיהם הנחלות והמצחינות ובכך שהלעיטו אותנו בהן במסווה של "קדושה" או "חכמה מופלאה" או "תורת סוד"... והאמת שמדובר בדברי סכלות ואלילות, וחלקם הינם אף דברי מינות והגשמה, אשר משביתים ומטמטמים את המחשבה.
***
זאת ועוד, שימו לב גם לראש דברי רס"ג ובהם מתוארים הרשעים אשר מסתתרים במעשיהם הרעים, ואכן הם מסתתרים, ומעולם לא ראיתי דרדעי שׂכיר או כל ר"ב שׂכיר אחר, אשר פרסם "הצהרת הון" ונהג בשקיפות עִם עַם-ישראל ועם צאן מרעיתו – כדי שנדע כמה הנאות וטובות הנאה הם מפיקים מתורת משה, וזאת בניגוד גמור ומוחלט לאופן הנכון שיש לנהוג לפיו, וכמו שחינכו אותנו אנשי האמת, הצדק והיושר בתורה הקדושה שניתנה לנו מפי-הגבורה:
משה רבנו – "לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם" (במ' טו, טז).
שמואל הנביא – "הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד יְיָ וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי אֶת מִי רַצּוֹתִי וּמִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ וְאָשִׁיב לָכֶם. וַיֹּאמְרוּ לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְלֹא רַצּוֹתָנוּ וְלֹא לָקַחְתָּ מִיַּד אִישׁ מְאוּמָה. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עֵד יְיָ בָּכֶם וְעֵד מְשִׁיחוֹ הַיּוֹם הַזֶּה כִּי לֹא מְצָאתֶם בְּיָדִי מְאוּמָה וַיֹּאמֶר עֵד".
ולא רק הם חינכו אותנו ליושר ולמוסר, לא פחות מהם לימדנו אברהם אבינו ע"ה, אשר סירב לקחת עושר עצום מידיו של מלך סדום המושחת, לאחר שהציל את חייו ואת מלכותו! "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ" (בר' יד, כג); ואפילו אלישע הנביא ע"ה אשר אמרו עליו חכמים ע"ה שהוא "נהנה", סירב לקחת עושר מנעמן שר צבא ארם לאחר שריפאוֹ מצרעתו! "וַיֹּאמֶר חַי יְיָ אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם אֶקָּח, וַיִּפְצַר בּוֹ לָקַחַת, וַיְמָאֵן" (מ"ב ה, טז) – האם יש איזה ר"ב שׂכיר שתפציר בו לקחת והוא לא ייקח? להיפך, הוא יאמר לך שאתה עושה מצוה גדולה מאד שאתה נותן לו, ושאתה צריך לתת לו עוד, ואם תסרב לתת לו הוא אף יאיים עליך ויֹאמר לך שאתה מפסיד מצוה גדולה וזכויותיך בשמים מתמעטות! כך אצל רוב הרבנים השׂכירים הדרדעים ואולי אף כולם, כל-שכן וקל-וחומר אצל צאצאי המינים רודפי הבצע.
***
וראו נא גם את יחסו של דניאל ע"ה להצעתו של בלשאצר מלך בבל להעניק לו שלל מתנות יקרות מאד, עד אפילו שליש ממלכותו העצומה! והנה הדברים האמורים בדניאל (ה; ו–ז, יז): "אֱדַיִן מַלְכָּא זִיוֹהִי שְׁנוֹהִי וְרַעיֹנֹהִי יְבַהֲלוּנֵּהּ וְקִטְרֵי חַרְצֵהּ מִשְׁתָּרַיִן וְאַרְכֻבָּתֵהּ דָּא לְדָא נָקְשָׁן. קָרֵא מַלְכָּא בְּחַיִל לְהֶעָלָה לְאָשְׁפַיָּא כַּשְׂדָּאֵי וְגָזְרַיָּא, עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְחַכִּימֵי בָבֶל: דִּי כָל אֱנָשׁ דִּי יִקְרֵה כְּתָבָה דְנָה וּפִשְׁרֵהּ יְחַוִּנַּנִי אַרְגְּוָנָא יִלְבַּשׁ וְהַמְנִיכָא דִי דַהֲבָא עַל צַוְּארֵהּ וְתַלְתִּי בְמַלְכוּתָא יִשְׁלַט [...] בֵּאדַיִן עָנֵה דָנִיֵּאל, וְאָמַר קֳדָם מַלְכָּא: מַתְּנָתָךְ לָךְ לֶהֶוְיָן, וּנְבָזְבְּיָתָךְ לְאָחֳרָן הַב".
ואיזה ר"ב שׂכיר בימינו היה אומר כך? ובמקום לומר: "לְאָחֳרָן הַב", הם יֹאמרו: "הַב הַב". ובהמשך לזה, ראו נא את דברי הנביא ישעיה, וכן את תרגום יונתן לדברי נבואתו (נו, יא): "וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה, וְהֵמָּה רֹעִים [ראשי הדת והעם] לֹא יָדְעוּ הָבִין, כֻּלָּם לְדַרְכָּם פָּנוּ, אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ", וכך תרגם שם יונתן: "וְכַלְבַּיָא תַּקִיפֵי נַפְשָׁן לָא יָדְעִין לְמִסְבַּע, וְאִנּוּן מַבְאֲשִׁין לָא יָדְעִין לְאִסְתַּכָּלָא, כֻּלְּהוֹן גְּבַר לָקֳבֵיל אוֹרְחֵיהּ גְּלוֹ, גְּבַר לְמִיבַּז מָמוֹנֵיהּ דְּיִשְׂרָאֵל".
***
"עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים? אִם יְיָ הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו, וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר" (מ"א יח, כא).
וזכורני שפרסמתי מאמר ביקורת קשה נגד הדיין השׂכיר י' קאפח: "קאפח ודוראן – אותה גברת בשינוי אדרת", ובו הוכחתי כיצד קאפח סילף וזייף את דרך האמת וסטה ממנה סטייה קשה מאד, ולא באיזה עניין שולי – אלא הוא סרח בעניין שהוא לב-ליבו המוסרי של דת משה, סירחון אשר עולה עד לשמים, סירחון שיש בו חילול שם שמים וחורבן הדת! וכל השועלים והדרדעים השׂכירים למיניהם מסתתרים ומתחבאים... שתיקה מוחלטת, אין קול ואין עונה ואין קשב.
ששש... אל תפריעו להם להפוך תורת אלהים לקורדום חוצבים...





תגובות