בעקבות נסיונות תעתועים של המינים וצאצאיהם לזייף את פסק רבנו בסוף הלכות שמיטה ויובל, וללמוד משם שמותר לדעת רבנו ליהנות מדברי תורה, ראיתי לנכון להתייחס לעניין זה בשני הפרקים האחרונים של המאמר: "כך היה הלל אומר: ודישתמש בתגא - חלף (חלק א)".
"עַד מָתַי רְשָׁעִים יְיָ עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ, יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק יִתְאַמְּרוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן" (תה' צד, ג-ד).