בהלכות ברכות (ג, יב; ח, ב–ח) רבנו פוסק כך:
"והשותה פחות מרביעית, בין מן היין בין משאר משקין, מברך בתחילה ברכה הראויה לאותו המין, ולבסוף אינו מברך כלל [...] הסוחט פירות והוציא מהן משקין מברך עליהן בתחילה: 'שהכל [נהיה בדברו]', ולבסוף: 'בורא נפשות' חוץ מן הענבים והזיתים [...] וכל שמברכין לפניו: 'שהכל [נהיה בדברו]', מברכין לאחריו: 'בורא נפשות רבות על כל מה שברא, חֵי העולמים'".
ונשאלתי בעניין זה: מהו שיעור שתיית רביעית? כלומר, ברור שאדם ששתה רביעית בבת-אחת מתחייב בברכת "בורא נפשות", אך אם אדם שתה רביעית מים בהפסקות ארוכות? ובכן, לשם הבנת העניין הבה נעיין בדברי רבנו בהלכות שביתת עשור (ב, ד), וכֹה דבריו:
"שתה מעט וחזר ושתה וחזר ושתה [כלומר שתה בהפסקות], אם יש מתחילת שתייה ראשונה עד סוף שתייה אחרונה 'כדי שתיית רביעית' – מצטרפין לשיעור, ואם לאו – אין מצטרפין".
נמצא, שיש מושג בהלכה שנקרא: "כדי שתיית רביעית" ורק מי ששתה רביעית בתוך זמן שמוגדר "כדי שתיית רביעית" מתחייב בעונש כרת ביום הכפורים, ונראה ברור שהוא הדין לחיוב ברכה אחרונה, דהיינו רק מי ששתה שיעור רביעית בתוך הזמן המוגדר האמור – חייב בברכה אחרונה. ועדיין שאלה עומדת: מהו שיעור "כדי שתיית רביעית"? ובכן, קאפח השׂכיר מביא את מסורת יהודי תימן בעניין זה בפירושו להלכות שביתת עשור שם, והנה דבריו:
"[אחרי שקאפח מצטט את המשנה בכפורים (ד, ג) ובפסחים (א, יב) שם נאמר במפורש שיעור 'כדי שתיית רביעית', הוא אומר כך:] ושיעור שתיית רביעית [=כ-75 סמ"ק, והוא כחצי כוס חד פעמית קטנה] פירשו לנו רבותינו שהיא שתייתו בשתי פעמים תוך שהות סבירה בין חצי לחצי כדרך החורים והסגנים ובעלי הדרך-ארץ, וכההיא דתנו רבנן: 'השותה כוסו בבת אחת – הרי זה גרגרן, שניים – דרך ארץ' (ביצה כה ע"ב, פסחים פו ע"ב). [...] ובשאר דברים שהשיעור ברביעית הוא ששתאן בארבע או חמש הפסקות אך תכופות כדי שתיית רביעית בהפסקה אחת תוך שהות סבירה כדרך החורים והסגנים, ואם יורשה לי לשער כפי שראינו נכבדי תימן, שיעור ההפסקה כארבעים שניות, וגם עצם השתייה היא איטית ולא כאותם אשר קבר פתוח גרונם. ובזה אזדו להו הנדוזי המפרשים היאך שותים רביעית בכדי שתיית רביעית וכדלקמן".
'
דברי קאפח מעט לא ברורים, ונראה שכוונתו לומר שחכמי התלמוד נהגו לשתות רביעית כוס יין בשתי לגימות, כאשר יש הפסקה של כ-40 שניות בין לגימה ללגימה; ובשאר דברים, דהיינו בשאר משקין לגמו לגימות קטנות יותר ולכן היו ארבע-חמש הפסקות בין לגימה ללגימה, וסך כל ארבע-חמש ההפסקות היה כ-40 שניות. על-כל-פנים מדבריו עולה, שמי ששותה רביעית בתוך כ-45 שניות (זמן ההפסקה יחד עם זמן השתייה בנחת בערך), חייב בברכה אחרונה. וראוי להוסיף שכך נוהגים הערבים כאשר הם שותים כוס קפה "בוץ" בכוסותיהם הקטנות, דהיינו מתעכבים זמן רב על שתיית הקפה בלגימות קטנות, אף שמדובר בכמות קטנה מאד.