זה נשמע לי מסוג האמונות של המעשני סמים. תוכל לשאלו האם הוא מאמין בתורה-שבעל-פה?
נתקלתי לא מזמן בשיר שאומר ככה: "הפרשנות שלי לתפילה היא מאד מאד רחבה [...] כל זמן שאתה מנסה ליהיות כן בתפילה שלך. לדייק את הכוונות שלך - אתה נמצא בתפילה. [...] זרימה ותודעה של שפע, זרימה ותודעה של שפע" וככה זה ממשיך.
נראה לי שלכל אלה פשוט קשה להכניע את ליבם, לנהוג בענווה ושפלות רוח.
כמובן שדרך זו היא מינות, ומדוע? מעבר לכך שרובם כופרים בתורה שבעל-פה - הם חושבים עצמם כאלוה כאילו ביכולתם להורידומורידים שפע שזו כפירה ביסוד הראשון, השני המורים על מציאותו ואחדותו; החמישי - שרק את ה' ראוי לעבוד; ומה עם יסוד השכר ועונש? הנבואה - מי יודע מה הוזים בנושא? ותורה מן השמיים?
העיקר, מי שמשתבש ביסודות הללו בגלל שחצנותו וכסילותו, בהכרח ייתדרדר לתפישות הזויות וישייכם לאמיתת עצמותו של ה' יתעלה וזה כידוע החמור ביותר.
הביטוי "תובנה גבוהה" קרוב מאד למינות, מפני שיש בו דימוי ישיר לבני האדם, שהרי אם הוא בעל "תובנה גבוהה", הרי שאנחנו הם בעלי "התובנות הנמוכות". נמצא, שהתובנות שלו ושלנו הם על אותו מדרג וסולם של איכות. והיותר טוב בכל העניינים הללו הוא השתיקה: לך דומיה תהילה -- השבח הטוב ביותר לבורא-עולם היא השתיקה, מפני שבכל שבח יש מגרעת מסוימת.
אך כאמור, המגרעת בביטוי "תובנה גבוהה" בולט מאד, ומצביע ישירות על דימוי.
זה נשמע לי מסוג האמונות של המעשני סמים. תוכל לשאלו האם הוא מאמין בתורה-שבעל-פה?
נתקלתי לא מזמן בשיר שאומר ככה: "הפרשנות שלי לתפילה היא מאד מאד רחבה [...] כל זמן שאתה מנסה ליהיות כן בתפילה שלך. לדייק את הכוונות שלך - אתה נמצא בתפילה. [...] זרימה ותודעה של שפע, זרימה ותודעה של שפע" וככה זה ממשיך.
נראה לי שלכל אלה פשוט קשה להכניע את ליבם, לנהוג בענווה ושפלות רוח.
כמובן שדרך זו היא מינות, ומדוע? מעבר לכך שרובם כופרים בתורה שבעל-פה - הם חושבים עצמם כאלוה כאילו ביכולתם להורידומורידים שפע שזו כפירה ביסוד הראשון, השני המורים על מציאותו ואחדותו; החמישי - שרק את ה' ראוי לעבוד; ומה עם יסוד השכר ועונש? הנבואה - מי יודע מה הוזים בנושא? ותורה מן השמיים?
העיקר, מי שמשתבש ביסודות הללו בגלל שחצנותו וכסילותו, בהכרח ייתדרדר לתפישות הזויות וישייכם לאמיתת עצמותו של ה' יתעלה וזה כידוע החמור ביותר.
הביטוי "תובנה גבוהה" קרוב מאד למינות, מפני שיש בו דימוי ישיר לבני האדם, שהרי אם הוא בעל "תובנה גבוהה", הרי שאנחנו הם בעלי "התובנות הנמוכות". נמצא, שהתובנות שלו ושלנו הם על אותו מדרג וסולם של איכות. והיותר טוב בכל העניינים הללו הוא השתיקה: לך דומיה תהילה -- השבח הטוב ביותר לבורא-עולם היא השתיקה, מפני שבכל שבח יש מגרעת מסוימת.
אך כאמור, המגרעת בביטוי "תובנה גבוהה" בולט מאד, ומצביע ישירות על דימוי.