תמונות וצעצועים של בעלי חיים טמאים

דניאל היקר,

תודה לך על אהדתך תמיכתך ועידודך.

תבורך ממקור הברכות!

שבת שלום וחודש טוב ומבורך.

יישר כוח על כל אחת מתשובותך והערותיך המחכימים רב אדיר.

פשוט עונג אינטלקטואלי ואמוני לנפש.

מאחל לכולם שבת שלום וחודש טוב ומבורך

לגבי הסרטון הראשון:

מעניין אם הנפש מתלבשת וחוזרת גם דרך היוטיוב...

לגבי הסרטון השני:

צודק הר"ב הזה, קליפת החתול (די-ליאון) היא הקליפה הקשה ביותר...

כהמשך להודעה הראשונה בפוסט.

מעניין מה רבינו היה אומר על זה.

ומה המדע אומר על כך.

https://youtu.be/2zaHEN3uhFg

ואם יש לכם עוד חמש דקות תראו את הדברים הבאים.

https://youtu.be/caE3m0gZFVE

בהמשך להודעה שפתחה את הפוסט...

מה רבינו היה אומר על זה: https://youtu.be/2zaHEN3uhFg

ולמי שיש חמש דקות פנויות יצפה גם בזה: https://youtu.be/caE3m0gZFVE

א) המכשף הוא עובד עבודה-זרה, כך כותב רבנו במפורש במורה הנבוכים. ונראה ברור מפני שהוא פונה בפולחניו המאגיים לאלילים מאלילים שונים, וגם אם לא (דבר שבפועל לא קיים), הוא למעשה מציב את עצמו כסוג של אלוה שמסוגל לשנות מסדרי הטבע שברא ה' יתעלה.

ב) המאגיה אינה כישוף, אלא התפישה שקיים בעולם כוח או כוחות על טבעיים מבלעדי ה' יתברך. הכישוף הוא ביטוי מעשי לאמונות מאגיות.

ג) כל מי שמאמין באמיתת עבודה-זרה, אפילו שהוא לא עובד אותה או חושש ממנה, הוא שוגה אחר עבודה-זרה (וזו הלכה מפורשת, תוכל לעיין על כל הנושא בספרי "מבוא למיסטיקה לאורו של הרמב"ם", ונראה לי שלא קראת אותו או שלא קראת אותו בעיון), ולכן, כל מי שמאמין שיש כוחות על-טבעיים בעולם מבלעדי ה' יתעלה, למעשה מאמין שיש כוחות אליליים דמיוניים בעולם, ושוגה אחר עבודה-זרה.

אם יש עדיין דבר מה לא מובן, המשך לשאול, עד שנצליח להבין איש את רעהו.

המאגיה היא היסוד לעבודה זרה והיא עצם האמונה בכוחות על-טבעיים מבלעדי ה' יתברך, ויש לה תופעות וביטויים רבים בעבודה-זרה. וכמו שכתבתי פעמים רבות, כאשר אדם מחדיר לשכלו את ההזיה שיש כוחות מאגיים בעולם (כמו לדוגמה באמונה תפלה) הוא פותח פתח גדול לעבודה זרה, כי אם המאגיה קיימת בעולמינו ואפילו בתחום אחד בלבד, מדוע שהיא לא תהיה קיימת בתחומים נוספים? וכך היא השורש והיסוד לאינסוף סוגים ומינים של עבודה זרה אשר מיוסדים ומושתתים על אמונות מאגיות ומיסטיות.

אין הבדל בין מאגיה למיסטיקה, באקדמיה אוהבים יותר את הביטוי מאגיה.

ביחס לתמונות של תועים או עובדי אלילים למיניהם, חמור יותר לשים את תמונתם כי לעתים קרובות חסידיהם עובדים את "גדוליהם" גם לאחר מותם, ויש בהצבת תמונתו של ה"גדול" משום עבודה-זרה ממש, כמו שחסידי חב"ד עובדים את מנחם-מנדל. כמו כן, אפילו אם לא עובדים אותם, בעצם פרסומם יש תקלה, משום שבזאת אנו מזכירים את השקפותיהם ומעשיהם, ולא לחינם חז"ל פסוק לשרוף ספר תורה שכתבו מין "כדי שלא יישאר זכר למינים ולמעשיהם", כלומר יש חשיבות במחיקת זכרונם של התועים והמתעים את עם ישראל אחר ההבל, כדי לבער את השקפותיהם הרעות.

אגב, אין שום איסור להציב בבית תמונה של בעל חיים או אפילו פסל, ולמיטב הבנתי אין שום משמעות אם בעל החיים הוא טהור או טמא לעניין זה. ויתרה מזאת, יש להתרחק לעניות דעתי מן ההשקפה שיש הבדל בין בעל חיים טהור לטמא למעט בענייני כשרות גרידא. אמנם, יש בעלי חיים שהפכו לסמל של טומאה ומאיסות כגון החזיר או העכבר אשר גורמים לתחושת גועל, ולכן יש להימנע מתמונות כאלה.

אך אין שום בעיה לתלות תמונות של שיירות גמלים במדבר, או דגים טמאים מרהיבים ביופיים, וכיו"ב.

:נקודה נוספת

1) האם לפי הרמב"ם יש למשה איסרלס, שבתי כהן, ה'משיח מברוקלין', ובדומה, אליהו מווילנה, יוסף קארו, משה בן נחמן, ה[ר]א"ש, הטור, (ה[ר]שב"א?), וכמובן האפיפיור הצרפתי, וכל שאר המאמינים באמיתות המאגיה, האם יש ?לכולם בגלל האמונה הזו מעמד הלכתי של עובדי עבודה זרה

2) במילים אחרות, האם האמונה באמיתות המאגיה מספיקה בכדי לתת לאדם את המעמד ההלכתי ?של עובד עבודה זרה

3) ?ואם כן, היכן הרמב"ם מציין זאת

אכן, נראים הדברים שהטענה הזו נובעת משגיאה אחר המאגיה, כי כמו שציינתי פעמים לא מעטות במאמריי, כאשר נפתח השער למאגיה אין גבול לחדירת ההזיות המיסטיות, כי אם המאגיה קיימת בתחום מסוים בחיינו מדוע שלא תהיה קיימת בכל שאר תחומי החיים?

טענה זו שהתבוננות בבעלי חיים טמאים נובעת אפוא מהזיה מאגית, אך לא רק, היא נובעת גם מגאווה ומהרצון של אותו "משיח" להציג את עצמו כמלאך ממלאכי השרת, ולהרבות את ההערצה כלפיו והיראה מפניו, וכמו שהנוצרים נוהגים להחמיר שכומריהם לא ישאו נשים, וכך הם מעוררים התפעלות והשתאות, ומעוררים הערצה הערכה ויראה כלפיהם.

יהדות אשכנז משתמשת רבות בדרך זו של זהירות מחומרות מאגיות, כדי להרשים את ההמונים ולעורר בקרבם הערצה ל"גדולתה" של העדה האשכנזית הקדושה והטהורה, וכך הם מצדיקים קבלת כספים וטובות הנאה בעבור "לימוד התורה" ודבקותם בה' יתעלה כביכול. כמו כן, מחבר ספר הזוהר ראה כי טוב, והוא המשיך את המגמה הזו והרחיב אותה מאד מאד, וקבע כל מיני חומרות מאגיות הזויות שלפיהן נקבעת רמת "קדושתו" ו"גדולתו" של המקובל, וכך הוא מושך הערצה כבוד וטובות הנאה מקרב המוני העם.

תפישה זו שגויה מאד מכיוון נוסף, התבוננות בבעלי החיים ובעולם כולו, ולימוד מהם, מובילה ללימוד מדעי הטבע ולידיעת ה', ולא לחינם הורו לנו חז"ל להתבונן בכללות הבריאה שמתוך כך אתה למד להכיר את מי שאמר והיה העולם.

ובל נשכח שחז"ל הורו לנו שניתן ללמוד מידות טובות מבעלי החיים הטמאים: נקיות מהחתול, עדינות מהתרנגול, צניעות מהגמל, ועוד.

אגב, חשבתם פעם מדוע החתול קובר את צואתו? ובכן, לפי דעתי הקב"ה נתן לו אינסטינקט נפלא, שמסייע לו בתפקידו כטורף. שהרי אם החתול נמצא באזור מסוים והוא לא יקבור את צואתו, בעלי החיים הנטרפים יריחו את צואתו ויבינו שיש חתול טורף בסביבה, ורמת הדריכות והזהירות שלהם תגבר מאד, עד שיקשה מאד לחתול להפתיע אותם ולטרוף אותם, וכך תידלדל אוכלוסיית החתולים בעולם. ולכן לפי דעתי הקב"ה נתן לחתולים את האינסטינקט לקבור את צואתו כדי שטרפו לא יידע שהוא בסביבה, וכך הוא יכול להפתיע אותו ולטרוף אותו ולקיים את מין החתולים.

אגב, גם בני האדם יכולים ללמוד מהתנהגות זו, על חשיבות אלמנט ההפתעה בהתקפה על האויב, וזה אחד מיסודות תורת המלחמה, אם לא היסוד הגדול מכולם.

למדנו אפוא מן החתול כמה דברים מעניינים וחשובים: מידות ומוסר בענייני ניקיון -- והיה מחניך קדוש; ידיעת ה' בהבנת תכלית בריאת האינסטינקטים החתוליים -- ורחמיו על כל מעשיו לקיום מין החתולים; ולימוד על תורת הלחימה וההתקפה -- כי בתחבולות תעשה לך מלחמה.

כמו כן, ניתן להשתמש בחתולים כאמצעי לריפוי ילדים בעלי קשיים התנהגותיים ובעיות התפתחות שונות, וזה חסד גדול מאד.

1) נראה כי ההוראה האלילית הזו הזו מהמשיח מברוקלין מבוססת על טעות פגאנית בזויה הטוענת

,שאובייקטים טמאים הם רעים אונטולוגית כשלעצמם, וכי הם מפיקים אנרגיה אונטולוגית טמאה .ושהאנרגיה הזו מזיקה רוחנית לאלה בסביבתה

2) בהתבסס על הבנתם השגויה לחלוטין של כל מושג הטומאה ועל אי הבנתם המוחלטת מדוע אלוהים אסר על יהודים לאכול מאכלים מסוימים, יוצא שמכיוון שהאובייקטים הטמאים עצמם - במקרה שלנו בעלי חיים טמאים - הם רעים מבחינה אונטולוגית ולכן מזיקים רוחנית לאדם שאוכל אותם, כך גם בהרחבה אובייקטים טמאים אלה, ואפילו כל הייצוגים של אובייקטים כאלה - בין אם מילים או תמונות או צעצועים - גם הם רעים אונטולוגית, וגם הם מזיקים רוחנית לכל מי שבא במגע כלשהו איתם - כולל רק להסתכל עליהם; והם במיוחד מזיקים רוחנית .לילדים, מכיוון שילדים מטבעם השבריריים רגישים יותר לזיהום