תגובה ל"קול הקורא" האחרון

קיבלתי במייל תגובה ל"קול הקורא" האחרון מאת אחד מאחיי התימנים, וזה לשון תגובתו:

אתה מתיימר לדעת דעת עליון, על מה נענשו יהודי אירופה בשואה האחרונה.

ולדעתך, מדוע יהודי תימן נענשו בגלות הנוראה, שחייהם היו שווים כקליפת השום, וכמו שכותב יעקב ספיר בספרו, שהוא ביקר בהרבה מדינות בעולם, ולא ראה שפלות כזו של יהודים כמו שראה בתימן. ומה תגיד על גלות מוזע, שהשערות אומרות שכ- 50% מהיהודים מתו בגלות זו בצמא וברעב ובמחלות. ועל מה עשה השם ככה ליהודי תימן? האם גם כן על דת פרו-נוצרית שבדו מליבם?

בברכה, א"ת.

להלן תשובתי:

לא צריך להתיימר לדעת דעת עליון... מספיק ללמוד אצל המארי...

שהרי התורה מספרת לנו מדוע נענשו צאצאי המינים באירופה (דב' כט, כג–כז):

"וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם: עַל מֶה עָשָׂה יְיָ כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל הַזֶּה? וְאָמְרוּ: עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתָם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיֵּלְכוּ וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ לָהֶם אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם וְלֹא חָלַק לָהֶם. וַיִּחַר אַף יְיָ בָּאָרֶץ הַהִוא לְהָבִיא עָלֶיהָ אֶת כָּל הַקְּלָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה. וַיִּתְּשֵׁם יְיָ מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה".

ואפילו הגויים מבינים מדוע חרה אפו של הקב"ה בעם-ישראל...

לגבי יהודי תימן, אין ייסורין בלא עוון, וברור שיהודי תימן חטאו בחטאים עצומים ונוראיים, והחטא הגדול ביותר שלהם היה לדעתי עזיבת מקור מים חיים וסטייה חריפה אחרי ההבל והתהו (ראה הזיותיהם בהליכות תימן), לדוגמה, סטייתם אחר השו"ע ועזיבתם את הרמב"ם ואת דרך האמת, ולא לחינם גלות מוזע הייתה בסמוך לעזיבת הרמב"ם ולאימוץ השו"ע.

גם את יהודי תימן אני תוקף באופן חריף מאד, ראה לדוגמה בספרי "אפיקים להרמב"ם" בראש מאמרי על המיסטיקה, וכן ראה את שלל מאמריי שבהם אני תוקף את קאפח וערוסי, ואם אתה לדוגמה תכתוב מאמר כנגד יהודי תימן על-כך שהם עבדו אלהים אחרים – אפרסם באתר מבלי להסס אם תאמר דברי אמת, כי מתחילה עובדי עבודה-זרה היו אבותינו.

מדוע אפוא אני מתמקד ביהדות היידיש-קייט? ובכן, מפני שדתם הפרו-נוצרית היא זו אשר מעצבת את פני היהדות במאות השנים האחרונות, יהודי תימן הם בדרך-כלל נגררים אחרי האשכנזים מתוך רגשי נחיתות עמוקים ומתוך תחושה עמוקה של רפיסות פחדנות והססנות.

כך שאין צורך לתקוף את התימנים, הם ממילא אינם מובילים את עם-ישראל, ובקושי מובילים את עצמם ומסתדרים עם עצמם. אלא יש להתמקד בלתקוף את ראש הנחש אשר מדרדר את עם-ישראל לדת פרו-נוצרית פרימיטיבית וחשוכה מחללת שם שמים, וראש הנחש הוא תרבות השקר של היידיש-קייט, תרבות אנשים חטָּאים אשר גוררת עמה את כל הספרדים.

בברכה, אדיר

ולנוחות הקוראים אצרף להלן גם את דבריי באותו "קול קורא":

"עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם וּמְרַדֵּף רֵיקִים חֲסַר לֵב" (מש' יב, יא), ושם פירש רס"ג: "לֵב – דעת", דהיינו מרדף אנשים ריקים והשקפות נבובות הינו חסר דעת, ובפירושו הארוך הוסיף:

"פשטו נכון. וסודו ומטרתו, המשתדל בעבודת ה' ובמדעים הטהורים [המרוממים לידיעת ה'] ובכתבי-הקודש הוא יזכה לגמול [לחיי העולם-הבא]. והמתעסק בספרי ההבל ודברי החצופים הכופרים הרי זה סכל, כמו שאמר בהם: 'לַעֲשׂוֹת חֹנֶף וּלְדַבֵּר אֶל יְיָ תּוֹעָה' [יש' לב, ו]".

ונראה לי ברור שכוונת רס"ג לקראים שהרי הפסוק שהוא מביא ממנו ראיה עוסק במתיימרים ללכת בדרכי ה' יתעלה אך בפועל מעוותים משקרים מסלפים ומזייפים את דבר ה'. ובימינו רס"ג היה מכוון את הדברים הללו למינים ולצאצאיהם אשר מתעסקים בספרי הבל, דהיינו באינסוף ספרי פרשנויות וחידושי-הבל והזיות ושיטות הלכתיות מחמירות פרו-נוצריות אשר אין להן שום יסוד אמיתי ואף אין להן סוף וקץ. וכל הנופל בהן שוקע עוד ועוד בהבל בסכלות ובמינות ומרחיק את נפשו מארץ החיים ומדרכי הישרים שבהם זוכים לחיי העולם-הבא.

ואפילו התלמוד הבבלי, שהוא פרוטוקול של חז"ל שמשוקעת בו תורה-שבעל-פה קדושה וטהורה, הפך בידם לספר של הבל מהובל, ולכלי לעבוד אלהים אחרים, ולאמצעי להפוך תורת חיים לקורדום חוצבים – כי בהחדרת פירוש שר"י ותוספות ושאר מרעין בישין לתלמוד הבבלי, כאילו היו אלהים עלי אדמות שאין לעיין בדבריהם לאור המדע והדעת וללא בחינה ביקורתית מכל סוג שהוא – ממש כמו שמתייחסים ליש"ו ולכומרי הנצרות – הפכו את התלמוד הבבלי על פיהו: 1) בהבנת כל אגדות חז"ל כפשוטן אשר מדרדרת להגשמה ולאימוץ כל הזיה מאגית אלילית שתעו אחריה עובדי האלילים מקרב העמים הנבערים והסכלים אשר טימאו את העולם בעבודה-זרה כעורה; 2) בעיוות ההלכה לכיווני ההחמרה החיצונית הפרו-נוצרית; 3) וביצירת מוטציה מחרידה מתוך היהדות הטהורה – מוטציה שתכליתה הפיכת תורת חיים לקורדום חוצבים, הפקת רווחים וטובות הנאה, ואף מילוי כל שאיפותיהם ותועבותיהם.

וכך בדיוק נהגה הנצרות! אשר הפכה את ספרי התנ"ך הקדושים לספרי אלילות, באמצעות החדרת פרשנות מגשימה מאגית ומתועבת, אשר מסלפת ומזייפת לחלוטין את רעיונותיהם פשטיהם ומשליהם של כתבי-הקודש ובראשם כמובן ספר התורה שניתן לנו מפי הגבורה.

וכך בדיוק נהג גם האסלאם! אשר הפך את ספר התורה לבליל של סיפורי אלף לילה ולילה דמיוניים, ועיבדה אותו לקובץ של סכלות והזיות מבדחות, תוך סילוף חמור של האמת.

וכך פעלו גם חכמי-יועצי-אשכנז לדורותיהם, עיוותו וסילפו את דת האמת הנבונה והחכמה ויצרו מוטציה חדשה: דת פרו-נוצרית ארורה והזויה פרימיטיבית נבלה וחשוכה, שכל תכליתה לטמטם את ההמונים ולהפוך אותם לסכלים רודפי הבל והזיות אשר שמחים וששים על-כל הזיה שמחדירים להם, ועובדים ומעריצים גדוילים מהובלים ומיובלים כאילו היו אלהים.

ואם תשאלו כיצד הם עיוותו וסילפו את דת האמת? כיצד הם סיאבו אותה? ובכן, הם עשו זאת באמצעות החדרת פרשנות מעֻוותת, כך הם יצרו דת חדשה פרו-נוצרית, אשר הביאה על עם ישראל שואה רוחנית איומה ונוראה: שואת אלילות היידיש-קייט. ואפילו שפה טמאה ייחדו לעצמם טמאי הדעת ועילגי הלשון הללו, בה הם משוחחים בגאון זה-עם-זה בלשון טמאה הדומה לגרמנית, כאילו דת האמת היא דת אירופית פרו-נוצרית – ארורים יהיו!

אולם, בסופו-של-דבר עונשם הגיע אליהם, על כל רעתם אשר עשו, מידה כנגד מידה, כי תחת השואה הרוחנית שהם המיטו על עצמם ועל עם-ישראל בעזות ובדורסנות, הענישם הקב"ה בשואה מחרידה אחרת, שואת יהודי אירופה אשר לא פסחה על שום מיתה משונה.

"הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" (דב' לב, ד).

"הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא חָלוּ כִּלִּיתָם מֵאֲנוּ קַחַת מוּסָר חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע מֵאֲנוּ לָשׁוּב" (יר' ה, ג).