בתקופה הנוכחית אלפים רבים של יהודים חוגגים את סיום הש"ס מ'דף היומי' בכל רחבי העולם, ויש אירועים מפוארים רבים לציון אירוע זה.
1) האם דף הייומי הוא דבר אצילי עבור יהודי ללמוד או שזה חטא? אם זו פעילות חוטאת, על איזה חטא או על חטאים מדובר?
2) יש הטוענים שדף היומי מונע מאנשים רבים לבלות את השעה הזו כל יום בפעילות חטאית כמו צפייה בתוכניות חוטאות בטלוויזיה או במחשב שלהם. האם זו סיבה טובה להצדיק את הדף היומי?
3) רבים מהם אומרים גם כי א) בגלל הדף היומי (וההתפשטות הגדולה של ישיבות) היהודים חיים כיום בעידן בו יותר יהודים עוסקים בתלמוד תורה מאשר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה היהודית, וב) כי זו בהחלט הוכחה לכך שהמשיח מגיע בקרוב. האם הם צודקים בשתי הטענות הללו?
4) האם מי שסיים את ש"ס בדרך זו, צריך לחגוג את זה?
5) יש הטוענים כי אנשים רבים - דרך לימוד 'דף היומי' - התעסקו יותר ביהדותם כתוצאה מהמעורבות שלהם בטקסטים הקדושים של היהדות. האם זו הצדקה טובה לדף היומי?
6) האם זו מצווה או עבירה להשתתף בסיום הש"ס כזה ?
7) ישנם אפילו אירועים בחו"ל בהם עשרות אלפי אנשים מתאספים באצטדיון עצום בכדי שיהיה להם סיום הש"ס. (יש להם אפילו קטעים באצטדיונים בהם גם הנשים יכולות להשתתף באירוע) הם אומרים שזה קידוש השם עצום לעולם הגויים שיכול לראות א) עד כמה היהודים מוקדשים לחקר התורה - הגויים יכולים לראות כיצד היהודים האורתודוקסים מבלים את זמנם הפנוי בלימוד התורה במקום למלא את ערביהם בטיפשות הטלוויזיה, וב) הגויים יכולים לראות שבניגוד לאופן השפל שבו הגויים משתמשים באיצטדיונים שלהם - לאירועי ספורט וקונצרטים של פופ, לעומת זאת, היהודים האורתודוקסים משתמשים באותם אצטדיונים למטרה אנושית עליונה - תלמוד תורה. האם הם צודקים בשתי הטענות הללו?
8) הם גם אומרים שהאירועים העצומים האלה שלהם באצטדיונים הם קידוש השם עצום בגלל "ברוב עם הדרת מלך." האם הם צודקים?
9) האם התופעה של הדף היומי גרמה נזק לעם היהודי? אם כך, איך? והאם היהודים פגועים יותר כתוצאה מ'דף היומי' מאשר היו לפני שהתחיל? אם כך, איך?
[10) סוף המכתב מהרמב"ם לתלמידו רבי יוסף בן יהודה עשוי להועיל כאן.
11) עלינו לזכור כי הרוב המכריע של הלומדים דף היומי לומד זאת באופן שבכוונה מזניח לחלוטין כל ניסיון לדעת מהי ההלכה, והמיעוט הזעיר שכן לומד מהי ההלכה הוא כמעט תמיד לומד מהי ההלכה על פי יוסף קארו (Yosef COWro) - הקוסם הצפתי (-הפרה הצפתי), או לפי משה איסורליס, או לפי ה'משנה האנטי-ברורה'.]
אגב, גם אם אלה שלומדים דף יומי אינם לומדים בישיבה, והם בגדר "בעלי בתים", אין ספק שהם מממנים את המלמדים ואף תורמים כספים, ואף תומכים בעצם הערצתם לשיטה ולגדוילים, כך שגם הם מהווים נדבך חשוב מאד בכל הדת החדשה האלילית הזו.
פשוט הזיה מוחלטת, ההנאה שלהם היא מעצם הסיום!! כלומר לא מתהליך הלימוד וההשכלה והתובנות והידיעות החדשות, אלא מעצם העובדה שהם הגיעו להישג דמיוני לסיים את הש"ס או לסיים מסכת, ודי בהישג הזה של סיום לימוד שטחי כדי להיות רצויים לפני ה' יתעלה.
וזה מזכיר לא מעט את אלה אשר גורסים את ספר הזוהר בלי להבין מאומה ונדמה להם שהם הגיעו להישג עצום לפני בורא עולם.
פשוט הפכו את לימוד הגמרא לכלי מאגי-סגולי להשגת הזיות ודמיונות, וידיעת ה' מאן דכר שמיה, לא קיימת בכלל, לא ידיעת ה' ולא כל יסודות הדת המחשבתיים.
אני כמעט מרחם עליהם... אך הקב"ה לא ריחם עליהם לפני שבעים שנה...
https://www.youtube.com/watch?v=67BT-vhDAmU
יחד עם זאת, כדאי לראות את הפגאניזם הטרגי שהופיע לאורך כל הסיום הזה.
ראו במיוחד 1:54:10 - 1:54:40
בנוסף, נראה כי עובדי האלילים האלו מאמינים שאם במהלך תפילותיהם הם מעוותים את פניהם לכל מיני צורות עגומות ומדוכאות, ואם ינערו את גופם וידיהם בכל מיני תנועות מטורפות, ואם הם צועקים את תפילותיהם האירופאיות מספיק חזק, אז הם יוכלו לגרום לאלוהים לשמוע אותם כל הדרך למעלה על כסאו הגדול הזהוב שבשמיים, והוא יאהב אותם עוד יותר.
באופן כללי התייחסתי לנושא לימוד התלמוד בימינו בספרי "אפיקים להרמב"ם" בעיקר בעמ' 22 ואילך. וכן במאמרי: "וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי" (הַוָּיוֹת דאביי ורבא).
מכל מקום אנסה להשיב גם לשאלותיך:
1) לעניות דעתי לימוד התלמוד בימינו הוא בזבוז זמן כמעט מוחלט לרובם המכריע של בני האדם. ויתרה מזאת, לימוד התלמוד ללא ידיעת השקפות נכונות עלול להביא את האדם לשיבושים עצומים ואף להגשמה ולעבודה-זרה, כי מי שאינו מבין את תפקיד האגדות לדוגמה, ומקבל אותן כפשוטן, דרכו להפוך את דת משה לדת פרו-נוצרית מהירה מאד.
כמו כן, הפכו את לימוד התלמוד לסגולה אשר פועלת ישועות בשמים, כאילו הוא איזה כלי לעורר את הקב"ה לשפוך שפע והגנה לעם ישראל. ועשיית התלמוד לכלי מאגי אשר מביא לתועלות גשמיות הינה סעיף מסעיפי עבודה-זרה, כי כל אמונות המאגיה הללו יסודן בעבודה זרה.
2) איני מאמין לטענה הזו. וזכורני בכולל שהיה לנו הדף היומי בין השעות 8:15 ל-9:00, ורוב המשתתפים היו פנסיונרים, הם היו ממילא בכולל בשעות הללו, והיה עדיף בהרבה לתת להם ללמוד משהו אחר. ועוד אני זוכר שהם היו משוחחים ביניהם על כך שהם אינם מבינים את רוב הדברים האמורים, ואז אחד אמר לחברו: אם הבנת 15% תגיד תודה. כי לעבור על הדף היומי בארבעים וחמש דקות בשיעור פרונטלי שיבינו לפחות 80% זה בלתי אפשרי אפילו "לגאוינים" לפי דעתי.
3) הדף היומי הוא הטעייה אחת גדולה, כי רוב היהודים שלומדים "דף יומי" אינם מבינים את רוב מה שהם לומדים (למעט את ההזיות והדמיונות שבזה הם מומחים). והראיה הגדולה, לימוד הגמרא באופן שטחי לא רומם את יהדות השטעטל להיות "עם חכם ונבון" אלא עם פרימיטיבי אלילי וטיפש, אשר העלה את חמתם ושנאתם של הגויים כלפיו, ואף לא הצילם מן השואה הנוראה.
לא ניתן לדעת מתי המשיח מגיע, ואם כבר ההוכחה שהמשיח מתקרב היא התקרבותו של עם ישראל לדעת ולמדע, וככל שעם ישראל יתקרב לדעת ולמדע ויתרחק מן האלילות כך אנחנו מקרבים את אחרית הימים שבהם תתקיים נבואת ישעיה: "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
4) "וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם וְאֵת פֹּעַל יְיָ לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ" (יש' ה, יב). ומה יש לחגוג? בית המקדש קם? עם ישראל ניצל מכל רודפיו וצריו? וכל עוד בית המקדש חרב עדיף למעט בחגיגות, ובמיוחד בחגיגות בעלות אופי בינלאומי.
5) הם אינם מעורבים ביהדות אמת, אלא ביהדות חדשה פרו-נוצרית ופרו-אלילית, אשר שמה לה למטרה להפוך את דת משה לקרדום חוצבים.
6) בדרך כלל באירועים כאלה נושאים נאומים רוויים וגדושים בהזיות ודמיונות מאגיים אליליים, ובחיזוק דרכם התועה של צאצאי המינים, ולכן לא הייתי מגיע לשם.
7) מדובר בחילול ה' חמור, שהרי אם זו הדת שהם מציגים כלפי הגויים, דת של הזיות ודמיונות וסגולות, דת אשר רואה בלימודי המדעים ככפירה, דת אשר מקדשת שלל חומרות הזויות, דת אשר מטרתה האמיתית הנסתרת היא הפקת טובות הנאה, דת שנעדרת יראת שמים אמיתית, דת שמקדשת את החיצוניות ואיננה יודעת את ה', דת אשר שוגה ורחוקה מדרך האמת -- אין ספק שהגויים ישנאו ויתעבו אותנו על התרחקותנו מדרך האמת.
ואם אכן היה מדובר בדת אמת, הרי שהאנטישמיות הייתה פוחתת, שהרי הקב"ה הבטיח לנו בתורה שכאשר נשמור את חוקי התורה האמיתיים, כל או לפחות רוב הגויים יהללו וישבחו אותנו: "וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה" (דב' ד, ו). האם לפי דעתך ריבוי לימוד התורה והדף היומי תורם להפחתת האנטישמיות כלפי היהודים? דומני שההיפך הוא הנכון.
השימוש באצטדיונים כדי לעודד לימוד תורה הוא דבר נכון, אך לא כאשר התורה אשר מעודדים ללמוד גוררת לעבודה-זרה ולהשקפות משובשות באופן מחריד. וכמו שאמרתי לעיל, כאשר הגויים שומעים את נאומי היהודים באצטדיונים הללו, והם שומעים בדור המדעי שלנו את ההזיות והדמיונות של נושאי הדת, אפילו הבינוניים שבהם מבינים שמדובר בשטויות והבלים והם אומרים לעצמם איזה טיפשים היהודים הללו, רק עם סכל ונבל הגוי הקטן הזה!
8) כאשר מתכנסים ברוב עם לשם שמים ומפיצים השקפות נכונות אכן יש קידוש ה' עצום, אך כמו שאמרתי, כאשר ברוב עם מקדשים הזיות והבלים, אין בזה קידוש ה' אלא חילול ה'. כמו כן, הגויים שואלים את עצמם: מה היהודים עושים כאן בכלל? אם הם כל כך צדיקים וחסידים, מדוע הם לא מקיימים את התורה ועולים לארץ ישראל? ומכאן הם מגיעים למסקנה שהיהודים צבועים וכל מטרתם לנצל את הגויים ולגנוב את כספם ומשאביהם.
9) דומני שכבר עניתי על כך בדברים לעיל. ואוסיף שעד היום החרדים לא מבינים איך "תורה מגנה ומצלא" לא הצילה אותם מכליה במלחמת העולם השנייה. ושוב להזכירך, מכת האכזרי האנושה ביותר הייתה על יהדות השטעטל הפולני ליטאי שקידשה את לימוד הגמרא.
10) התייחסתי למכתבו של רבנו בספרי "אפיקים להרמב"ם".
11) אין ספק שהרי"ק הנציח שיבושים רבים מאד, בהלכה ובהשקפה, ובין השאר הנציח את העיקרון שמותר ליהנות מדברי תורה ולחלל שם שמים.
ואוסיף, שלא לחינם היהדות החרדית קידשה את לימוד התלמוד הבבלי, ראה מאמרי "סגפנות כומרי אדום", שם תבין מדוע הם נטפלו לתלמוד הבבלי דווקא, אף שהם אינם מקיימים כמעט מאומה מהלכותיו, אלא כל הלכותיהם הם מאוחרות בהרבה, וכפי הכלל המשובש שלהם: "הלכתא כבתראי" עד הבתראי האחרונים שבסוף כל הדורות.
וכאשר דרדעי אחד שמע שהרבנים הדרדעים המזוייפים מלמדים בבית-הכנסת של הרמב"ם את משנה ברורה, הוא הפטיר לי שתי מלים: "משנה ארורה", ולעתים די בשתי מלים...
ומצוה רבה לגנות את המתעים את העם אחר ההבל.
ונחתום בפסק רבנו בהלכות סנהדרין (יא, ו): "האכזריות על אלו שמטעין את העם אחר ההבל רחמים היא בעולם, שנאמר 'לְמַעַן יָשׁוּב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים' [דברים יג, יח]".