ראיתי שר' יוסף אלבו כותב בספרו שלא ללמוד זוהר ו"קבלה" אלא רק על ידי מקובל מוסמך כי זה צריך להימסר בקבלה. האם אפשר להעמיד את ר' יוסף אלבו ללא מודע לבדיות של הקבלה מאחר והוא לא התיר ללמוד אותם לבד, ומאחר והוא עדיין החזיק בשיטתו של הרמב"ם בכל הנוגע לחכמה ופילוסופיה?
top of page
כדי לראות את זה בפעילות, יש לעבור לאתר הפעיל שלך.
4 תגובות
bottom of page
וחשוב גם לציין את ההלכה הבאה (שם ב, י): "כל המודה בעבודה זרה שהיא אמת, אף על פי שלא עבדה, הרי זה מחרף ומגדף את השם הנכבד והנורא".
"וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים? אִם יְהוָה הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו, וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר" (מ"א יח, כא).
אגב, יוסף קאפח, אשר בדרך-כלל נלהב מאד אחרי הראשונים, ואפילו כשמדובר בהוזי הזיות או סתם מחוסרי דעת, דווקא בעניינו של אלבו הוא כתב דברים חריפים מאד, "ועדיין אלבו בחוץ", כלומר, כוונתו שאלבו שגה בעניינים אשר קשורים למינות. ובמלים אחרות, אלבו שגה בעניינים יסודיים מאד אשר קשורים לתפישת האלהות.
ראה דברי הרמב"ם (הל' עבודה זרה ב, ד): "[...] הא למדת שכל המודה בעבודה זרה - כפר בכל התורה כולה ובכל הנביאים ובכל מה שנצטוו הנביאים מאדם ועד סוף העולם, שנאמר: 'מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ וָהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם' [במ' טו, כג]".