שכר ועונש??

אייל ידידי,

למד היטב את שלושה-עשר היסודות שבפירוש המשנה (מהד' מָרי בלבד), ותמצא שהוא נותן מקורות בתוך הסבר היסודות עצמם. אתה יכול גם לעיין בפירושו של מָרי לפרק השלישי שבהלכות תשובה, שם רבנו למעשה מתמצת את יסודות הללו.

אין לי ספק שרבנו לא אמר שום יסוד מדעת עצמו, אלא על-סמך הדברים שהוא ראה אצל חז"ל. ויתרה מזאת, לאחר שתעיין בהם תמצא, שרוב הדברים אם לא כולם, אינם זקוקים לראיה והוכחה כי הם ברורים ופשוטים כשמש בצהריים.

כגון לדוגמה שלילת הגשמות, ואחת הראיות לחשיבותה היא ממה שנאמר בתורה: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה". או מדברי חז"ל שאמרו בבראשית רבה בעניין הפסוק: "נעשה אדם בצלמנו", אשר תיארו את משה רבנו אומר להקב"ה: מדוע אתה נותן פתחון פה למינים?

הנני שולח לך את הקדמת רבנו לפרק חלק, וכן את המורה בקובץ PDF, אך אני מציע לך ללמוד את המורה מתוך ספר עם ההערות של מָרי, או מתוך מאמריי בסדרת "מורה הנבוכים" (תמצא את הסדרה בקטגוריות שבבלוג הראשי). בסדרה זו אני עובר פרק-פרק ומבאר אותו, עד עתה הגעתי לפרק כה שבחלק הראשון.

בהצלחה רבה.

דניאל היקר,

ציטטת מתוך מורה הנבוכים כמדומני, אך לא מתוך מהדורתו של מָרי, והדבר מקשה עלי להבין בדיוק למה אתה מתכוון, אנא להבא צטט ממהדורתו, אם תרצה אשלח לך במייל קובץ PDF של מהדורתו.

מכל מקום, למיטב זכרוני, הסברות הללו שרבנו מתכוון אליהן, הן לסוגיות בתלמוד שנוגעות לענייני השקפה, שם אין להחיל את כללי הפסיקה התלמודיים אשר אנחנו מחילים בכל מקום שיש דיון הלכתי. אלא, במקום שיש דיון השקפתי יש להחיל את השכל הישר וכללי המחשבה באופן ענייני ופרטני לגופם של דברים.

אולם, אין ללמוד מזה ש"איש הישר בעיניו יעשה" בענייני מחשבה, חלילה וחס מכך, שהרי כל מי שמשתבש בשלושה-עשר יסודות האמונה הוא בגדר מין וכופר וחיצוני. ולא רק בשלושה-עשר היסודות הללו, יש יסודות מחשבתיים נוספים שמי שעובר עליהם עונשו כבד מאד-מאד והנזק שהוא גורם לעם-ישראל בלתי נתפש.

וכבר הבאתי לך לעיל שלוש ראיות לאמיתת השקפת הנסים במשנת רבנו, ויש עוד מקומות שרבנו מדבר על הנסים במורה, אך די במה שהבאתי. וכל מה שאמרתי לעיל בעניין הנסים ושאר ההשקפות, הכל מבוסס על השקפות רבנו במורה.

ולגבי ישעיה אחר ומה שלמדת ממנו, אל תירא ואל תחת, אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם. ואין אדם אשר נולד משכיל ונבון, אלא כולנו נוסעים במסע החיים אל דרך האמת ואל ידיעת ה' וקרבתו, וזה העיקר. ואין לנו להצטער על עניין שגילינו שטעינו בו, ההיפך הגמור, עלינו לשמוח שמחה גדולה על שהקב"ה חפץ בנו וזכינו להבין את דרך האמת, ולא עזבנו את העולם ועודנו שוגים בתעייתנו.

חזק ואמץ כי עמך ה' אלהיך בכל אשר תלך!