שלום הרב אדיר,
מקובל לחשוש לדעת 'בעל הלכות גדולות' המובא בתו"ס במנחות סו, שפוסק שאם אדם שכח לספור יום אחד, אסור לו לספור שוב מכיוון ש'בעיא תמימות'.
אני מניח שזו פשוט המצאה שלו, ואפילו התו"ס שם תמהים עליו וחולקים.
(ויש לתמוהה עליו כיצד מעז לבטל מצווה מדאורייתא, ועוד כזו שמקיימים פעמים רבות, בגלל המצאה אישית...)
אבל בכל זאת מקובל לחשוש לדעתו בעניין הברכה, ומי ששוכח יום אחד ממשיך לספור ללא ברכה.
ברמב"ם לא ראיתי שום התייחסות למצב כזה.
האם ניתן להבין מכך שגם אם אדם שכח לספור, הוא חייב להמשיך לספור ובברכה?
אכן כן, לדעת הרמב"ם ספירה של כל יום ויום הוא מצוה בפני עצמה.
יפה שאתה מזהה המצאות של חכמים למחצה לשליש ולרביע...
כי אין סוף לשיבושים ולדמיונות, הדרך היחידה לעבוד את ה' ללא שיבושים מחשבתיים והלכתיים ומוסריים היא דרכו הסלולה, דרך הזהב, של רבנו.