עד כמה שידוע לי המקום היחיד שבירושלמי מוזכרים שדים הוא בברכות פרק ה' הלכה א' וזה לשונו: תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי וְרָאוּ כָל־עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יי֨ נִקְרָא עָלֶיךָ. כֹּל אֲפִילוּ רוּחוֹת אֲפִילוּ שֵׁדִים. רִבִּי יַנַּיי וְרִבִּי יוֹנָתָן הֲווּ מְטַייְלִין בְּאסלטין חַמְתּוּן חַד וְשָׁאַל בְּהוֹן אֲמַר לְהוֹן שְׁלַמְכוּן רִבַּייָא. אָֽמְרִין אֲפִילוּ תּוֹאַר חֲבֵרוּת אֵין עָלֵינוּ לְרָעָה. מה פירוש הדברים?
top of page
כדי לראות את זה בזמן עבודה, עברו לאתר הפעיל שלכם.
תגובה אחת
אי אפשר יותר להגיב על הפוסט הזה. לפרטים נוספים יש לפנות לבעל/ת האתר.
bottom of page
ברשותך, כתבתי מאמרון קצרצר בעניין זה בעקבות שאלתך, והנה הוא לפניך:
שדים ורוחות בתלמוד הירושלמי
נשאלתי כך: עד כמה שידוע לי המקום היחיד שבירושלמי מוזכרים שדים הוא בברכות (ה, א): "תני ר' שמעון בן יוחי: 'וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְיָ נִקְרָא עָלֶיךָ [וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ]' [דב' כח, י] – 'כָּל' אפילו רוחות אפילו שדים. ר' יניי ור' יונתן הוו מטיילין באלסטין, חמתון חד ושאל בהון: אמר להון: שלמכון רבייא. אמרין: אפילו תואר חברות אין עלינו לרעה". מה פירוש הדברים?
תשובה: נשים לב שבפסוק שנדרש מדובר ב"עַמֵּי הָאָרֶץ", כלומר בפשט הפסוק מדובר בבני-אדם, ודרשו בירושלמי מן המילה "כָּל" שאפילו רוחות ואפילו שדים יִרְאוּ כי שם ה' נקרא עליך. לאחר-מכן מסופר שראה אותם שֵׁד אחד ושאל בשלומם ואף קרא להם "רבותיי", וכאשר שמעו זאת ר' יניי ור' יונתן אמרו זה לזה: "אפילו תואר חברות אין עלינו לרעה", כלומר אפילו שאותו שֵׁד ידע שאנחנו "חברים" דהיינו תלמידי חכמים, הוא לא הזיק לנו ואף בירך אותנו בכך!
והנמשל ברור, האיבה שהייתה בין תלמידי החכמים לעמֵּי הארצות הייתה גדולה ורבה מאד, והשדים והרוחות הם משל לגדולי שונאי תלמידי החכמים שבקרב עמי הארצות, אשר היו מזיקים ומצערים את תלמידי החכמים – ומטרתו של בר-יוחי הייתה לחזק את תלמידי החכמים שלא לפחד מאותם עמי הארצות, באמרוֹ שכאשר תלמיד החכמים קשור בידיעת צור עולמים אפילו גדולי שונאי תלמידי החכמים מקרב עמי הארצות לא יזיקוהו ואף יכבדוהו וירוממוהו.
ועל שנאת עמי הארצות לתלמידי החכמים ראו בפרק ח במאמר: "הסכסוך הישראלי-פלסטיני בעיני הרמב"ם", ולדוגמה נוספת מן התלמוד ראו: "אמונתו של רש"י בשדים – חלק ה".