יש הבדל גדול בין המימרא חמין במוצאי שבת מלוגמא שלא נפסקה להלכה כיוון שהיא עניין בריאות ולא חובה מה שאין כן המימרא של יסדר שולחנו היא חובה ואפילו שמה שרבי אביהו עשה לשחוט זוהי מידת חסידות אבל על כל פנים נלמד שיסדרו שולחנו הכוונה שהיא חובת אכילה
אתה חוזר על דברים שכבר אמרת, ומתעקש שלא להתייחס לראיותיי. ולכן אוסיף: לפי דבריך המימרות בעניין סידור השולחן עוסקות בחובת אכילת סעודה. ובכן, לפי דבריך יש חובת סעודה גם בערב שבת, שהרי ר' אלעזר פוסק שחובה "לסדר" את השולחן גם בערב שבת, דהיינו ביום שישי. ואם כך, מדוע הלומדים מדברי ר' חנינא שחובה לקיים סעודה רביעית אינם פוסקים שחובה לקיים סעודה נוספת, סעודה חמישית, בערב שבת דהיינו ביום שישי?
ולפי דבריך, חובה עליך למלא את כרסך לא רק במוצאי שבת אלא גם ביום שישי...
ועל התעקשות כפייתית שכזאת מצדך אומר רבנו הרמב"ם במורה (ב, כג):
"וכל זמן שהאדם מוצא את עצמו [...] נוטה כלפי התאווה והתענוגות [...] הרי הוא תמיד יטעה וייכשל בכל אשר ילך, מפני שהוא יחפש השקפות אשר יסייעוהו למה שטבעו נוטה אליו".
אגב, הרמב"ם אינו פוסק שחובה לסעוד סעודה רביעית, משמע שהבין כפי האמת והדעת.
יש הבדל גדול בין המימרא חמין במוצאי שבת מלוגמא שלא נפסקה להלכה כיוון שהיא עניין בריאות ולא חובה מה שאין כן המימרא של יסדר שולחנו היא חובה ואפילו שמה שרבי אביהו עשה לשחוט זוהי מידת חסידות אבל על כל פנים נלמד שיסדרו שולחנו הכוונה שהיא חובת אכילה