ציינתי כבר כמה פעמיים במאמריי את תופעת הגוש הקואליציוני ובוחריהם: "קירוב לבבות", "לאהוב כל יהודי" וכו' המשמשת אותם למתוח את החבל ואף לנצל, ולנהוג בחרפה ואז לדרוש מחילה.
היום כשעבדתי במשרדי שמעתי רעש חזק, מסתבר, שעובדי המזגנים שעבדו בחדר ליד זרקו את המנוע של המזגן מקומה ראשונה! הדבר מסוכן מאד מאד, ואגב עורר זעקות מהבנות שישבו בקומת קרקע על יד החלון וכן הבהיל מחצית מהבניין.
לפי תקנות המשרד לבטיחות ולגיהות אסור לזרוק כלל וכלל שום חפץ ומשום גובה.
הגעתי אל העובדים הללו והתרעמתי עליהם, הם נהגו כאחרוני עובדי הבניין הרשלנים: "הסתכלנו לפני שזרקנו"; לאחר שהתעקשתי ודרשתי לשמם, ולאחר שהבטחתי שאוציא מכתב אל הממונים עליהם הם החלו להתנהג בבהמיות: מי אתה ומה אתה ואני לא חייב לך דין וחשבון, אמרתי נכון, ושהם ייתנו דין לממונים.
העיקר, האחראי על זריקת המנוע מהחלון צעק לאחר שהלכתי: "תבוא לתפילה המרכזית", ומה שאמר לי בעצם הוא שאבוא "לעשות איתו סולחה" כאילו תהיה זאת התעלות מצידי, וכאילו זה הרצוי לפני האלוהים.
למרות שהרצוי הוא שאותו כלב ארור יושעה וינחל מכה כלכלית אנושה על הרשלנות אשר נוגעת לחיי-אדם וכן על עזות-מצח וקלות-דעת בנושא.