רבנו פסק בהלכות שבת ל:ט– ׳׳חַיָּב אָדָם לֶאֱכל שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת בְּשַׁבָּת אַחַת עַרְבִית וְאַחַת שַׁחֲרִית וְאַחַת בְּמִנְחָה. וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּשָׁלֹשׁ סְעֵדּוֹת אֵלּוּ שֶׁלֹּא יִפְחֹת מֵהֶן כְּלָל. וַאֲפִלּוּ עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה סוֹעֵד שָׁלֹשׁ סְעֵדּוֹת. וְאִם הָיָה חוֹלֶה מֵרֹב הָאֲכִילָה אוֹ שֶׁהָיָה מִתְעַנֶּה תָּמִיד פָּטוּר מִשָּׁלֹשׁ סְעֵדּוֹת. וְצָרִיךְ לִקְבֹּעַ כָּל סְעֻדָּה מִשְּׁלָשְׁתָּן עַל הַיַּיִן וְלִבְצֹעַ עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת. וְכֵן בְּיָמִים טוֹבִים:׳׳
האם יוצא לפי דברי רבנו שלדעתו צריך לומר קידוש על היין פעם שלישית בשבת בראש הסעודה השלישית לפני שנוטלים ידים לאכול לחם? ראינו שרבנו השווה את שלשת הסעודות, ולא פירט שאין לקדש על היין בסעודה השלישית, אלא כתב שיקבע סעודה על היין בלי לכתוב שיש הבדל בתהליך בין שתי הסעודות הראשונות לסעודה השלישית.
לא, אין צורך, קביעת סעודה משמעה הוא שישתה יין בסעודה, כמו קביעת סעודה על הפת, שמשמעותה יאכל פת בסעודה. ואם היה חיוב קידוש בסעודה שלישית, רבנו היה מזכיר זאת בהלכות שבהם הוא דן בקידושים ובהבדלות.