שלום וברכה!
ידוע הדבר שהרמב"ם העלה את ערך האמת על נס.
אם כן, דבריו במורה נבוכים (ג כח) קצת קשים לי, וז"ל:
"ממה שצריך שתתעורר עליו הוא שתדע שהדעות האמתיות אשר בהם יגיע השלמות האחרון אמנם נתנה התורה מהם תכליתם וצותה להאמין בהם בכלל והוא - מציאות האלוה ית' ויחודו וידיעתו ויכלתו ורצונו וקדמותו - אלו כולם תכליות אחרונות לא יתבארו בפרט ובמוגבלות אלא אחר ידיעת דעות רבות. ועוד צותה התורה להאמין קצת אמונות שאמונתם הכרחית בתיקון עניני המדינה כאמונתנו שהוא ית' יחר אפו במי שימרהו - ולזה ראוי שייראו ויפחדו ממרות בו".
ונראה לחאורה מדבריו שישנן אמונות אמיתיות וישנן אמונות הכרחיות שאינן נכנסות תחת הגדרה אחת עם האמונות האמיתיות חלילה. ואלו לכאורה שקרים שהתורה מספרת לנו כי העם מוכרח להאמין בהם ובלעדיהם יהיה בלאגן. ולמרות שאצל בורא עולם אין כעס וחרון אף, ואין אצלו שינוי הרגשות, התורה אומרת שיש כדי להפחיד את פשוטי העם שלא יסורו מדרך הישר..
ברור שלדעת הרמב"ם התורה לא מוכרחה לשקר. אם כן, מהו פירוש דבריו.
גם לעניין חינוך הילדים, האם מותר לומר להם שאסור לחלוק על החכמים (האמיתיים) כדי שיגדלו לדרך הישר למרות שאני חושב שאכן כל אחד צריך להכריע בהלכה התלמודית לפי שכלו ואין לאף אחד סמכות בימינו ואפשר לחלוק ולהתווכח בהלכה?
כנראה שלא הבנתי את כוונת רבנו, ולכן אבקש את עזרתכם.
אני יודע שהרב אדיר לא הגיע במאמריו לחלק ג במורה עדיין, אך אני שואל כי שאלה זו מטרידה אותי.
בתודה ובברכה.
תודה רבה על התשובה ועל הסבלנות. לא הייתה בכוונתי לפגוע באף אחד. אתקן ואערוך את הכותרת והשאלה כך שלא יישמעו דברי כדברים חריפים. ואם טעותי גרמה לכך שתכתוב את תשובתך על אף שאתה טוען שהיא בשטחיות (ולדעתי היא לא, והיא עמוקה מאוד, לשכלי לפחות) אז יצא מזה טוב, ואני מקווה מאוד שהטוב שיצא מזה גדול מהרע שגרמתי.
שוב תודה
אתה מודה שלא הבנת ואכן לא הבנת, ובכל זאת כותרת שאלתך ונוסח שאלתך גורמים לנזק ולערעור האמונה, וכן יש בהם הטלת רפש על איש אמת, מן החכמים האמיתיים שאסור באיסור חמור לבזותם ולרמוז שהם מטיפים לשקר, וזה חמור מאד.
לעצם שאלתך, היה עליך להמתין בסבלנות עד שאגיע לחלק ג. הפזיזות בלמידת מורה הנבוכים רעה מאד והוציאה רבים מדרך הישר אל דרך הכפירה והאפיקורסות. וכתבתי על כך מאמר: "מגבלות השכל האנושי", "נזקי אימוץ ההשגה מעבר ליכולתה", "נזקי התחלת הלימוד במדעי האלהות", "הסיבות למניעת התחלת הלימוד במדעי האלהות", ועוד, אנא קרא אותם בעיון ושנן אותם היטב, כי בלעדי המתינות ושליטה בצורך האדם לידע הכל ועכשיו, ובלעדי היכולת לאחוז בהשקפות האמת גם כאשר יש ספקות, הסכנה רבה מאד. רק מי שמסוגל לאחוז ביסודות הדת על-אף הספקות, ולנהוג במתינות עד שהספקות יתבררו ראוי ללמוד ולעסוק במדעי האלהות ובסתרי תורה.
אך מכיוון שדבריך הוטחו כנגד רבנו וכנגד דרך האמת, ואפילו שלא מתוך כוונה רעה, הנך מחייב אותי לעסוק בעניין ולהשיב עליו, אף שכדי להבין עניינים עמוקים יש ללמוד הקדמות רבות, ועתה אתה מכריח אותי להשיב תשובה שטחית וקצרה כדי להסיר לעז מעל רבנו איש הצדק ומעל דרך האמת, שלא חלילה ידבק בדרך ה' רבב של שקר.
בראש ובראשונה אציין שהעתקת את דבריך ממקור משובש, ואם תעיין בתרגומו של קאפח שמונים אחוז מהספקות והפקפוקים יתפוגגו מעצמם קל מהרה. לפיכך אעתיק לפניך את דברי רבנו בראש פרק כח שם, לפי תרגומו של קאפח:
"ממה שראוי שתתעורר עליו, הוא שתדע כי ההשקפות הנכונות אשר בהן תושג השלמות הסופית לא נתנה מהן אלא תכליתן [כלומר אף שידיעת ההשקפות הללו לכל עומקן והיקפן מביאה אל שלמותו הסופית של האדם, התורה הטיפה לבני האדם לידע אותן רק בראשי פרקים ולא הדריכה כיצד להעמיק בהן ולהגיע בהן לשלמות], וקראה להיות בהן בדעה באופן כללי, והן: מציאות ה' יתעלה, וייחודו, וידיעתו, ויכולתו, ורצונו, וקדמותו. ואלה כולן תכליות סופיות לא יתבארו בפירוט ובהגדרה אלא לאחר ידיעת השקפות רבות [דהיינו שכדי להבין את ההשקפות הללו לכל עומקן והיקפן ולהתרומם לשלמות ידיעתן יש צורך בידיעת מדעים רבים ובהקדמות רחבות].
וכן גם קראה התורה להיות בדעה בדברים אשר סבירתן הכרחית בתקינות המצבים המדיניים [וכי יעלה על הדעת שהתורה תאמר דבר שקר?!], כגון זה שאנו בדעה שהוא יתעלה יחרה אפו על מי שמרד בו, ולפיכך חובה לירוא ולפחד ולהישמר מן המרי.
אבל שאר ההשקפות הנכונות בכל המציאות הזו, אשר אלה הם כל המדעים העיוניים לכל ריבוי מיניהם, אשר בהם יתקיימו אותן ההשקפות שהם התכלית הסופית, הרי אף-על-פי שהתורה לא קראה אליהן בפירוש כמו שקראה אל ההם [התורה לא קראה בפירוש ללימוד המדעים כמו שהיא קראה לידיעת מציאות הבורא וייחודו וכו'], כבר קראה אליהם [ללימוד המדעים] באופן כללי, והוא אמרו: 'לאהבה את השם', וכבר ידעת את ההדגשה שנאמרה באהבה: 'בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך', כי האהבה הזו לא תהיה אלא בהכרת המציאות כפי שהיא ובהתבוננות בחכמתו בה" וכו'.
עד כאן דברי רבנו שם שנוגעים לענייננו.
למדנו אפוא, שיש לפנינו קטגוריות שונות של השקפות נכונות, יש השקפות אשר מוגדרות כהשקפות אשר בהן תושג התכלית הסופית דהיינו שלמות האדם, ויש השקפות אשר מוגדרות כהשקפות הכרחיות לקיום חברה תקינה, ויש השקפות אשר מובילות אל השגת התכלית הסופית, והן לימוד ועיון במדעים העיוניים לריבוי מיניהם.
ולהבא היזהר והישמר מאיזו מהדורה אתה לומד את דברי רבנו במורה.