כתב רבינו בהלכות שביתת עשור (פ"ג ה"ז):
"אסור לנעול מנעל וסנדל, אפילו ברגלו אחת; ומותר לצאת בסנדל של שעם ושל גומא וכיוצא בהן. וכורך אדם בגד על רגליו ויוצא בו--שהרי קושי הארץ מגיע לרגליו, ומרגיש שהוא יחף".
האם ניתן לדייק מדברי רבינו שכל נעל שאינו מרגיש בנעילתה שהוא יחף, אסורה ביום הכפורים?
כלומר, האם אסור לנעול נעליים נוחות כפי המצוי בימינו, אף על פי שאינן עשויות מעור?
הואיל ואיסור נעילת מנעל של עור הוא איסור דרבנן, אין להרחיבו בהיקשים.