תהלים כד' ד: נְקִ֥י כַפַּ֗יִם וּֽבַר לֵ֫בָ֥ב אֲשֶׁ֤ר לֹא נָשָׂ֣א לַשָּׁ֣וְא נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א נִשְׁבַּ֣ע לְמִרְמָֽהמהו פרשנות מימוניניסטית של פסוק זה, במיוחד את המילים המודגשות?
אדם זך וישר ירא אלהים וסר מרע, שכל מעשיו נקיים וברים.
אגב, רס"ג מפרש "נפשי" - בשמי, דהיינו אדם שלא נשבע לשווא בשמו של הקב"ה.