"מותר לאשכנזים אך אסור לספרדים"

אני מבין אותך בהחלט, אני כבר מזמן הפסקתי להשתתף בכנסים רבניים כאלה ואחרים, כי אין כנס אחד שאיני מוצא בו השקפות רעות מאד אשר מעוררות בי בחילה עמוקה. הקב"ה נתן לנו תורה אחת, אך במהלך השנים התפתחו כיתות רבות מאד, וכמו שכתבתי במאמרי בספרי "אפיקים להרמב"ם" אשר עוסק בהתרחבות הכתיבה ההלכתית ובאסון שהיא המיטה על עם ישראל.

1) אין שום תוקף הלכתי או מחשבתי לעיוותים שהם החדירו לדת משה, הם פשוט יצרו דת חדשה שתתאים לתאוותיהם ולמידותיהם הרעות ותאפשר להם להפיק טובות הנאה וכספים מדת משה.

2) התשובה הכללית היא בדברי הנביא ישעיה (כט, יג-יד) אשר מסביר מהו העונש על עזיבת יסודות הדת, ועזיבת ידיעת ה': "וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה. לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר". הריחוק מידיעת ה' גרם לחכמי ישראל באלף השנים האחרונות לסכלות נוראה ואיומה, וזהו עונשם על עזיבת מקור מים חיים, ושאיפתם להפוך את דת משה לקרדום חוצבים למלא בו את תאוותיהם דמיונותיהם והזיותיהם.

3) המניע המרכזי שלהם הוא מילוי תאוותיהם. כאשר כל אחד כותב ספר הלכות ומפיץ אותו בעם-ישראל הוא זוכה לכבוד, יוקרה, כספים, ולעתים אף ממונה בעקבות זאת למשרת שררה שיש בה משכורות וטובות הנאה מפליגות. ככל שמרבים כיתות בעם ישראל, יש צורך ביותר רבנים, וככל שיש צורך ביותר רבנים כך יש צורך ביותר ויותר משרות רבנים שיש להן משכורות ותנאים (וראה בעניין זה באתר "מלחמת תורה" בסרטון על שבעים פנים לתורה).

מי שאחראי לזה בימינו הוא כל מי שנהנה מכבוד תורה, וככל שהוא נהנה יותר מכבוד תורה כך האחריות שהוא נושא בה גדולה ורבה יותר. כי ככל שהוא נהנה יותר מכבוד תורה, כך הוא מחויב יותר להנצחת השקרים ההלכתיים והמחשבתיים שהנחילו לנו באלף השנים האחרונות, כדי לשמר את מעמדו, יוקרתו, שררתו ומשכורותיו.

4) מה ניתן לעשות? כל אשר בכוחנו נעשה, והשאר יעשה הקב"ה כטוב בעיניו.