לדעת רבנו על האבל להמשיך ולנהוג ככל שאר הימים שהוא אבל בהם, שהרי רבנו פוסק בהלכות אבל (יא, ד) ביחס לפורים ש"נוהגין בהם כל דברי אבילות".
כלומר, לדעת רבנו, אסור לאבלים לצאת מביתם לבית הכנסת לשמוע קריאת המגילה, אלא ישמעו אותה בבית האבל שבו הם נמצאים. והוא הדין לסעודת פורים, שיאכלוה בביתם.
כמו כן, אסור לאבלים להחליף בגדיהם לבגדים חדשים ונקיים שיצאו מהכביסה (כדינם בכל ימי האבילות), ואם החליפו לבגדים שאינם חדשים ונקיים לכבוד פורים, האבלים על אב ואם צריכים לקרוע את בגדיהם, והאבלים על שאר קרובים אינם צריכים לקרוע בשנית.
לגבי משלוח מנות ומתנות לאביונים, לעניות דעתי השכל הישר מורה, שהאבל פטור ממצוות אלה, שהרי לא יעלה על הדעת שהאבל, אשר נמצא בצער גדול וזקוק לניחומים, יהיה חייב לשמח את זולתו, לפיכך, לדעתי הוא פטור ממצוות אלה. אמנם, אם יש לו אשה, היא יכולה לקיים את המצוות הללו, והוא יזכה על ידה, אף-על-פי שהוא לא חייב לכתחילה.
תודה על הפוסט המשכנע שלך מורי אדיר.
לגבי השורה האחרונה שלך, שאלתי היא כדלקמן: אם נכון להניח מראש שאבל אינו אמור לחוות שמחה כלשהי בזמן אבלו, אזי האם אין סכנה שקיום שתי המצוות הללו באמצעות אשתו, תגרום לו להרגיש את שמחת פורים - מה שיפחית את אבלו?