1) מדוע מגילת אסתר, בתחילתה, משקיעה כל כך הרבה פסוקים המפרטים את כל הפרטים הרבים של משתות אחשוורוש?
2) ובהמשך, מדוע המגילה חולקת לנו כל פרטי התשתית שבאמצעותה התפנק אחשוורוש בנשים?
מדוע עלינו כיהודים להיחשף לכל הפרטים האלה על הנהנתנות פגאנית זו? מה אנו לומדים מכך?
אולי המגילה רוצה גם ללמד אותנו כאן על סוגי הרעות המתרחשות כאשר מנהיגים רודפים אחר טובות הנאה, וכיצד נאסר על מנהיגים יהודים אמיתיים להיות כאלה, אלא עליהם להיות כמו מרדכי ואסתר - כלומר עליהם להיות מנהיגים שדואגים לעמם, ולא להיות מנהיגים כמו אחשוורוש והמן המשתמשים בעמם כאמצעי לעושר וכבוד ועונג ותאוה וכוח ושליטה.