אלף נכנסין למקרא

נשאלתי בעניין האמור במדרש ויקרא רבה (ויקרא, ב): "בנוהג שבעולם אלף בני אדם נכנסין למקרא – יוצאין מהן מאה; מאה למשנה – יוצאין מהן עשרה; עשרה לתלמוד – יוצא מהן אחד. הה"ד [=הדה הוא דכתיב:] 'אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי וְאִשָּׁה בְכָל אֵלֶּה לֹא מָצָאתִי' [קה' ז, כח]".

ובכן, לפי פשט המדרש מתוך כאלף תלמידים שיושבים אצל המָּארי, רק מאה מתרוממים ללימוד המשנה, ומתוך אותם המאה רק עשרה מתרוממים ללימוד התלמוד, ומתוך אותם עשרה רק אחד מתרומם להורות הוראות לעם-ישראל. ברם, להבנתי מדרש זה נועד ללמֵּד שני עניינים נעלים יותר מאשר סתם סטטיסטיקה: א) יש להתאמץ ולהביא כמה שיותר תלמידים ללימודי קריאת המקרא, וכפי ששימרו יהודי תימן אשר הקפידו לשלוח את ילדיהם ללימודים אצל המארי, וזכיתי אנכי ללכת ללמוד אצל המארי מגיל שלוש וחצי שנים; ב) ויתרה מזאת, המדרש הזה מבקש ללמֵּד אותנו שהלימודים אצל המארי הם היסוד והתשתית לחכמים, לא ניתן להיות חכם באמת אם לא עברת את המסלול של הלימודים אצל המארי! אם האדם לא למד היטב מקרא ותרגום, והפסוקים משוננים ומחודדים בפיו ומאירים את חייו באורם – הוא לא ראוי להיות מורה הוראה בישראל, מפני שהבסיס שלו הוא רעוע ומעורער כחורבה.

ולכן, רבים הם בימינו הכומרים האורתודוקסים החכמים בעיניהם, אשר לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו, יודעים המה להתפלפל בהזיות פגאניות ובסתם הבלים נגעלים, אך מנותקים המה לחלוטין מתורת חיים, מן התורה שנמסרה לנו אות באות מפי הגבורה – וניתוקם המוחלט הזה גורר עמו ניתוק חמור מתורת האמת ומדרך האמת, ומטמטם את מוחם לקבל את כל הזיות הכומרים האורתודוקסים שקדמו להם, ואת כל שיטתם של השיכנז ועבדיהם הנרצעים באלף השנים האחרונות, אשר ביטלו את קריאת התרגום והחדירו במקומו את פירוש רש"י.

כללו של דבר, ברובד העליון מדרש זה מבקש ללמדנו שרק בודדים מתאימים באמת ללימוד התלמוד, בניגוד מוחלט להוזי ההזיות האורתודוקסים השחורים אשר הפכו את תורת האלהים לקורדום חוצבים, ומתעקשים בכל מחיר (גם במחיר של הפקרת עם-ישראל בשעת מלחמת-קיום עקובה מדם), לאנוס את תלמידיהם ולהותיר אותם בכוח בישיבותיהם הטמאות, שכל תכליתן היא לפטם את שכבת "המלמדים" למיניהם אשר מאד מחבבים ילדים קטנים וגם ילדות, ומכל הבא לידם. יתר-על-כן, בימינו שזכינו ל"משנה תורה להרמב"ם" פשט המדרש כלל לא רלבנטי, כל-שכן שרבים המה אשר סוטים אחרי הדת האורתודוקסית שהפכה את המאגיה וההזיות ליסודות התורה, ולכן רק יחידי סגולה נדירים מאד צריכים לעסוק בתלמוד.

וברובד העמוק יותר, להבנתי מדרש זה מבקש ללמדנו שלימוד התורה ושינונה אצל המארי, עד שהפסוקים ותרגומם מתנגן בעריבות בשכלו של האדם – הם היסוד והתשתית להיות אדם מוסרי באמת, להיות אדם חכם באמת, להיות אוהב ה' ורודף צדק באמת, ולהבין באמת את התורה-שבכתב וממנה להבין נכונה גם את התורה-שבעל-פה, אך כאשר היסוד נעדר – למעט יחידים נדירים מאד, כל הבניין הינו חורבה רעועה אשר מסכנת את נפש הנכנסים אליה.