נשאלתי כך:
אני לא מצליח להבין למה הבורא ברא את העולם? מי היה צריך את זה? אני לא מבין מה זה כל המשחק הזה? הרי היה יכול בלי כל זה, ואף כל מטרה או תכלית שנמציא, הרי יכול בלי זה? וכל זה אפילו אם נאמר שהיה עולם שכולו רק טוב, ללא רע, כמו שכל אבא נורמלי היה רוצה לתת לבנו אם רק היה יכול. איזה דבר נוכל לומר על מי שבורא יש מאין, שאכן היה חסר לו משהו שבגלל זה היה צריך את העולם (בפרט העולם-הזה שמלא קושי), שלא היה יכול לתת בלי זה? וגם למה כל-כך מתעלם מברואיו וכל-כך מטריחם? למה אדם לעמל יולד? מה היה נצרך לו כל-כך הקושי הזה? מה הולך פה? יש לך שמץ של מושג? תודה.
תשובה:
כמו שבמדעים אינך מתרגש מכך שאינך מבין עניינים מורכבים, ועדיין אין הדבר מונע ממך ללמוד את המדעים כפי כוחך ולהשׂכיל ולנצל אותם לתועלתך – כך בענייני מדעי האלהות, אל תחפש להבין את העניינים הקשים ביותר בתחילת דרכך, ואפילו לא באמצע דרכך, ואפילו לא בשלושת-רבעי דרכך. ובקיצור, גם אם ניסית וכשלת מלהבין דבר-מה במדעים אינך קופץ לשללם באופן גורף, כך עליך להיות סבלני כלפי מדעי האלהות, וזו דרכם של יראי ה' באמת.
וכך נהג משה רבנו: "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים" (שמ' ג, ו). כלומר, הוא לא מיהר והתפרץ קמי שמיא, אלא עצר את עצמו מלהתבונן במדעי האלהות, ובשכר זה זכה ל"וּתְמֻנַת יְיָ יַבִּיט" (במ' יב, ח), וראה: "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו – ענווה והכנעה בהשגת ה' יתעלה". ובמלים אחרות, אם משה רבנו נזהר מלהתפרץ קמי שמיא בעניינים העמוקים, מה אנחנו?
קצרו של דבר, כמו שאתה נוהג ביושר ובהגינות עם מדעי הטבע ובכל מקצוע וחכמה, כך תנהג ביושר ובכנות ובהגינות עם מדעי האלהות ועם הבורא יתעלה שמו. ואם אינך נוהג בסבלנות וביושר עם מדעי האלהות, הדבר עלול להעיד על-כך שהנך מבקש לעצמך פתח לכפירה.
ומדבריך ניכר שהנך מתייסר, ושהנך זועף על ה' יתעלה שמו, שהרי כתבת: "כמו שכל אבא נורמלי" וכו', משמע שהנך מאשים את הבורא שהוא אינו נוהג כמו "אבא נורמלי" אלא ברוע, באכזריות ובעוול לפי דמיונך, ו"אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל יְיָ יִזְעַף לִבּוֹ" (מש' יט, ג). וכן כתבת: "למה הבורא כל-כך מתעלם מברואיו וכל-כך מטריחם? למה אדם לעמל יולד? מה היה נצרך לו כל-כך הקושי הזה?", ונראה ברור שסטית מדרך הישר ובחרת בדרכי חתחתים, ולכן החיים נראים לך כקשים וכמטריחים, והאמת שהחיים קלים ומאושרים למי שהולך בדרך האמת.
והשאלה הזו כלל איננה מטרידה אותי, מה זה משנה למה הוא ברא את העולם? והנני מודה לו יום-יום שעה-שעה על שברא את העולם הנפלא והמופלא הזה, ועל החיים הטובים שנתן לי – ועוד יותר אודה לו כאשר אגיע לחיי העולם-הבא, בזכות ההליכה בדרך האמת והצדק.
אגב, גם אם לא תמצא תשובה שמניחה את דעתך המיוסרת, ומה בכך? וכי שכלך הוא חזות הכל? וזו דרכו של אלישע אחר, אשר סבר ששכלו הוא חזות הכל, וכפר בעיקר ונעקר.
עוד שאלה? היכן באתר מדובר, על השאלה אם בבורא יתברך, לא שייך שינו רצון, אז איך משנה התפילה, את גזירתו?
תודה
ד"א לא היבנתי למה נמחקו תגובותי מה חטאתי ומה פשעתי שהנושא הזה לא מעניין את איתמר שלו?