למה נברא העולם?

קודם כל, עלה חשד כבד למהימנותך כפי שכבר ציינתי, אז מחקתי כדי שלא תצליח לחבל בזמננו היקר.

את התגובות של ohev לא מחקתי, אפילו אחת, אלא רק של moshe ו-david – המשתמשים השניים שלך.

והסיבה השניה, אתה ממשיך בשלך (ונראה לי שאתה משוגע לגמרי) להתקשקש בדברים שאיני יודע אם לקרוא להם מיותרים או שהם דברים עמוקים, אבל מה שבטוח, באופן כללי, אתה שחצן חסר חיים משועמם.

משה052, ליאב234 ודוד123 (ונראה לי שגם מנשה; חובבי הפרצופים D: ו-XD) – האם באתם לכלות את זמננו?

אני מסכים עם איתמר, זה פשוט הזוי שאנשים שלא למדו מספיק מתיימרים לעסוק ולהתעניין בעניינים שטרם השכילו את הקדמותיהם. יש כל-כך הרבה ללמוד טרם שנגיע לשאלות כמו למה נברא העולם, וכי למדתם כבר את כל הנחוץ לכם כדי לאהוב את ה'? כדי להתנקות מעבודה זרה?

וזו מדרכי המינות להתמקד בעניינים רחוקים ונשגבים ולהתעוור מן העניינים היסודיים.

לגבי המצוות, לכל מצוה יש טעם מושכל, ואם נראית לך הזיה, זה כנראה מפני שהיא תוספת של המינים האשכנזים או עבדיהם הספרדים הנרצעים באלף השנים האחרונות שהרסו את דתנו.

תשמע אתה חופר, כמה אתה מבלבל את המוח

יש דברים שהרמב"ם הסתיר מההמונים וכמו שחז"ל הסתירו דברים מההמונים, וכמו שכל המשכילים הסתירו מההמונים בכל הדורות, ברם, כל העניינים האלה שהסתירו אינם קשורים ליסודות דתנו, כלומר אין שום יסוד מיסודות דתנו שהוא שקר וכזב, ורק בשל היותו "אמונה הכרחית" קבע אותו ה' יתעלה לעם-ישראל, זה לא יעלה על הדעת, כי זה הרס התורה, ועוול מוסרי נוראי.

כלומר, עליך להפריד הפרדה מוחלטת בין סתרי תורה ומדע לבין יסודות דתנו. ובעניין זה שיקרו החוקרים כמו רובין, אשר סברו שייתכן שהרמב"ם או חכמים יכפרו ביסודות דתנו אך יפיצו אותם אך ורק מפני שהם "אמונות הכרחיות", ובמאמר "הייתכן שרבנו היה רוצח ומין מתועב", הסברתי זאת.

א) אדם מבולבל שיבוא אלי ויבקש לשאול שאלות בענייני השגחה, אשיב לו בדיוק כמו שהשבתי לך, דהיינו שיהיה ישר והגון עם עצמו, האם הוא היה ניגש להבין את העניינים המורכבים בענייני המדעים טרם שהוא למד את המדעים הבסיסיים? וודאי שלא, אז מדוע שבתורה וקמי שמיא הוא נוהג באופן בלתי הגון ובאופן שידרדר אותו בוודאות למינות ויעקור אותו מן העולם?

ב) האמת איננה אצל אריסטו בעניין זה, כי השקפתו שוללת יסודות מפורשים משלושה-עשר יסודות דתנו, כמו השגחה, ושכר ועונש, וחידוש העולם, ונבואה ועוד ועוד.

ג) מותר לך לשאול, אך עליך לקבל שיש שאלות שלא תקבל עליהן תשובה מפורטת, אלא עליך ללמוד קודם הקדמות רבות, וכמו שראית אפילו את יסודות הדת אינך יודע, שהרי אם היית יודע את יסודות דתנו לא היית מעלה על דעתך שהשקפתו של אריסטו בענייני ההשגחה תיתכן.

ד) מי שאומר שיש "אמונות הכרחיות" למעשה קובע שדתנו היא דת של שקר וכזב. כלומר, שיסודות דתנו הינם שקר וכזב וחז"ל ורבנו קבע אותם אך ורק בשל סיבות חברתיות או אחרות. מי שסובר כן למעשה מבקש למעשה לשלול את דת משה, וללכת בשרירות ליבו, כי אם אפילו יסוד אחד מיסודות דתנו הוא שקר וכזב, הרי שכל דתנו היא שקר וכזב, ועשו כן כדי ללכת בשרירות ליבם וכדי להתיר להם את תאוותיהם וזימותיהם, ושלל תועבותיהם ובצעם והעבירות אשר בידם.

ה) לגבי הספרים שיצאו בעניין זה, כגון ספרו של רובין "כפירותיו של הרמב"ם" ושאר ספרי חוקרים אחרים, ובכן, הדעות הללו אינן חדשות, וכבר כתבתי כמה מאמרים מקיפים בעניינים הללו, לדוגמה: "תשובה בעניין אנשי מגדל השן", "מופע המינות של קלנר", "ביקורת אשכנזית קטלנית כנגד אור הרמב"ם", "לייבוביץ - רוע המינות בהתגלמותו". ואולי המאמר החשוב ביותר בעניין זה עד כה: "הייתכן שרבנו היה רוצח ומין מתועב?", והוא תשובה ראשונה לרובין הכופר הארור.

ו) לגבי תגובה מקיפה וממוקדת לרובין, איני יודע אם אתה מודע לכך אך יש עלי עומס רב, ורק לאחרונה סיימתי פרויקט בעניין שיעורו של ארבל, וכן הנני לקראת סיום פרויקט נוסף בעניין שיעורו של עשור, ולאחר מכן בעז"ה, אפנה לעיין בדבריו של רובין, ובעז"ה אשיב לדברי מינותו -- וזאת למרות שלהבנתי די לנבונים במאמר האחרון שהפניתי אליו לעיל, כדי להבין שרובין הוא מין ושקרן.

ז) ידעתי היטב שאם אומר לך מיד את תשובתו של הרמב"ם: "כך גזרה חכמתו", הדבר יהיה קשה לך, ולכן ניסיתי לפנות אליך מכיוון אחר של דעת והיגיון, נראה שלא הצלחתי עמך בשלב זה, אך אין לי ספק שהועלתי לרבים אחרים, אשר יבינו היטב שאין לערער את האמונה בה' יתעלה וביסודות דתנו בשל העדר הבנה בעניינים העמוקים, ומי שעושה כן, חוטא לאמת ולמידת הענווה.

ח) דומני שעליך לקרוא היטב את דברי רבנו במורה בעניין האופנים הנכונים שיש לגשת למדעי האלוהות, מדבריך עולה שנכנסת לעניין בלא הכשרה מתאימה, לא מחשבתית ולא מידותית, ולכן, הנני מפציר בך, עיין היטב במאמרים הבאים: "מגבלות השכל האנושי", "גורמי העיוורון מדרך האמת", "נזקי אימוץ ההשגה מעבר ליכולתה", "נזקי התחלת הלימוד במדעי האלהות", "הסיבות למניעת התחלת הלימוד במדעי האלהות" (חלק א, וחלק ב), ועוד.

אגב, האם קראת את המאמר בעניינו של משה רבנו: ענווה והכנעה בהשגת ה' יתעלה? כי מדבריך עולה די בבירור שלא, ואל תחשוב לעצמך שתגיע להישגים רוחניים ללא השקעה אמיתית.

דבריך הינם דברי מינות מפורשים, וכפירה ביסוד העשירי משלושה-עשר יסודות תורתנו:

"והיסוד העשירי, שהוא יתעלה יודע מעשי בני אדם ולא הזניחם, ולא כדעת האומר עזב ה' את הארץ, אלא כמו שאמר: 'גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם [לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו' (יר' לב, יט)], ואמר: 'וַיַּרְא יְיָ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ' [בר' ו, ה], ואמר: 'זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה' [בר' יח, כ], הרי אלו מורים על היסוד העשירי הזה".

וגם כפירה ביסוד האחד-עשר משלושה-עשר יסודות תורתנו:

"והיסוד האחד עשר, שהוא יתעלה משלם גמול טוב למי שמקיים את מצוות התורה, ומעניש את מי שעובר על אזהרותיה, ושגמולו הגדול הוא העולם-הבא, ועונשו החמור הכרת. וכבר אמרנו בעניין זה מה שיש בו די. והפסוק המורה על היסוד הזה אמרוֹ: 'אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ' [שמ' לב, לב], והשיבוֹ יתעלה: 'מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי' [שמ' לב, לג]. ראיה שידוע לפניו העובד והחוטא, לשלם גמול טוב לזה ולענוש את זה".

ואשמח מאד שבמקום לקרוא לי "רב" תקבל את יסודות תורתנו, ואל תבקש להבין הכל.

והנה דינו של המפקפק ביסוד מיסודות תורתנו:

"וכאשר יפקפק אדם [ואפילו יפקפק בסתר ליבו] ביסוד [אחד] מאלו [שלושה-עשר] היסודות הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות, וחובה לשׂנוא אותו ולהשמידו, ועליו הוא אומר: 'הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט' [תה' קלט, כא]".

האמנם זה העיקר? ואם אתה חושב שזה העיקר לא הבנת את נפש השואל, ולא הבנת את מטרתי.

אם עוד פעם אחת תייחס לי את טשטוש-האמת, במפורש, במשתמע או אפילו ברמז, תיחסם.

כמו כן, אם תכחיש ותיתמם ותאמר שלא ייחסת לי את טשטוש-האמת, תיחסם.

ועתה לעצם העניין, הנני סבור שלצורך חינוך יש לעתים לתת תשובה אחרת, לא פחות אמיתית, כי מה שאמרתי לעיל הוא שזה לא משנה מהי הסיבה שלשמה הקב"ה ברא את העולם, לא הצעתי שום סיבה בדבריי, וגם הרמב"ם לא הִרבה לעסוק בזה, וגם לא בהכרח שהרמב"ם צדק בזה.