בהל' ברכות ב, ח הרמב"ם הביא את ברכת אבלים, והשמיט את המילים 'לוקח במשפט' המופיעות בגמ' בברכות. הטעם להשמטת מילים אלו מופיע בהלכות גדולות, משום שנדחתה הדעה שאין מיתה בלא חטא ואין יסורים בלא עוון, ולכן אין לומר לוקח במשפט. אך התמיהה על הרמב"ם, שהרי הוא סובר (במורה ח"ג פי"ז ופכ"ד) שאכן אין מיתה בלא חטא ואין יסורים בלא עון, ואם כן למה השמיט מילים אלו?
top of page
כדי לראות את זה בזמן עבודה, עברו לאתר הפעיל שלכם.
5 תגובות
bottom of page
בה"ג סובר בדיוק כמו רס"ג, שייתכן עונש על חטאים וייתכן גם ייסורים של אהבה (ונדחתה הדעה הסוברת שלעולם אין מיתה בלא חטא), ולכן לא גרס בתלמוד 'לוקח במשפט' - כי לא בכל מקרה אדם מת בגלל חטאיו ויתכן שזה יסורין של אהבה. לכן לא יוצא מדבריי בשום אופן שח"ו בה"ג לא האמין ביסודות הדת.
לגבי הרמב"ם - אכן נראה ליישב כמו שאמרת, שלא גרס זאת מעיקרא בתלמוד.
יסודות הדת ברורים לי, רק לא הבנתי איך זה מסתדר עם נוסחת הרמב"ם בברכת האבלים, זה הכל.