1) כבר מאות שנים, יהודי המיינסטרים - כולל הרוב הגדול של רבניהם הגדולים - חושבים על .השלושה עשר יסודות הדת כמאמרי אמונה
לדעת הרמב"ם, האם יש איזה ערך להאמין ביסודות הדת גם אם לא יודעים אותם מבחינה אינטלקטואלית, או האם האמונה העיוורת של האנשים האלה אינה שונה מאמונתם העיוורת ?של בני דתות אחרות - ולכן חסרת ערך לחלוטין
2) אני שואל את זה, כי אולי נוכל לטעון כי בעוד סוג זה של אמונה אינו משלים את האנשים האלה בכל דרך שהיא, בו בזמן הוא יוצר חברה מלוכדת ומאוחדת - תנאים שמעל לכל מאפשרים את פריחת האליטות האינטלקטואליות; ואילו אם ההמונים לא רק לא יודעים יסודות הדת אבל גם לא מאמינים בהם, זה ימנע את קיומה של חברה מלוכדת ומאוחדת, וגם ימנע .את קיומה של התנאים לפריחת האליטות האינטלקטואליות
3) או שמא ניתן לטעון כי האמונה העיוורת ביסודות הדת היא בעלת ערך בכך שהיא מספקת .לנו כלי ברור להבדיל בין יהודים אורתודוכסים ליהודים לא אורתודוכסים
יש ערך לאמונה עיוורת לילדים קטנים ולאנשים בראשית דרכם המחשבתית, כאשר כמובן היעד הוא להתרומם לידיעת השם, ועדיף לידע שיש אלהים באמונה עיוורת בשלב הראשון, מאשר להיות בדעה שאין בורא לעולם, וכן ביחס לשאר יסודות הדת.
הערך הוא ערך אמוני, וערך לאומי, כי האדם המאמין במציאותו של בורא עולם נכלל בעם ישראל, וכבר יכול להגיע לרמות בסיסיות (מאד) של יראת השם.