שלום לכולם. מי שקורא הרמב״ם בהלכות תקיעת שופר הוא מתמקד רק במצוות התורה לתקוע בשופר ולא מביא כלום מענייני מנהגים וסימנים וכבר כתב מרי אדיר כמה מאמרים בנושאים אלו. ברשותכם עוד שאלות על מנהגים
המי שברך שנהגו לעשות לכל עולה לתורה. מהו מקורו ואם יש עניין בזה? ובראש השנה יום כיפור בכלל מאריכים בזה ומוכרים את העליות למרבה במחיר והדברים מוכרים.
2. מה שמובא ברמ״א בשם הירושלמי שלא לישן בראש השנה. יש עניין להחמיר בזה?
השאלה הזו גירתה את הסקרנות שלי, אם באמת יש כזה ירושלמי, למה לא לנהוג על פיו.
חיפוש מהיר ברשת הביא לי סיכום קצר בעניין, כנראה אין כזה ירושלמי. מעתיק לכאן מאחד האתרים בקצרה מה שמצאתי:
וכתב הערוה"ש: יש שאין ישנים ביום א' דר"ה ע"פ הירושלמי "מאן דדמיך בריש שתא, דמיך מזליה", ולא ידענו איפה נמצא זה הירושלמי ... והמהר"ץ חיות כתב: "הקדמונים היו רגילים לכנות את המדרשים ופסיקתות אשר נתחברו בארץ ישראל בכינוי ירושלמי, ולא דקדקו בלשונם, ומי יודע באיזה מדרש מן המדרשים אשר נאבד מאתנו נזכר ענין זה".
שלום עליכם,
א) בעניין המי-שברכים, ראה נא כאן.
ב) אין שום עניין במנהגי המינים, ואסור באיסור חמור להתענות בראש השנה. ועל-כל-פנים, אתה מוזמן לצטט את המקור בירושלמי שעליו נסמך איסר-לשלשת, ונבחנהו.
שנה טובה ומבורכה!