חייהם הבודדים המתסכלים של מחפשי האמת

מאמר מרגש ואמיתי!!!

חזץ ואמץ הרב אדיר

מאמר זה ראוי לכול שבח

חזק ואמץ על תשובתך הרב אדיר

היה מומלץ שכולם יקראו זה בפורום שלם כמו הפרסומים שמוצגים בדף הבית

ראוי לכול בעל נפש להפנים את הדברים או חלקם לתבונתו ועבודתו לאלהים חיים

כוונתי באמרי: "הנני עושה את שלי" כוללת את דברי התוכחה הקשים שאני מעלה על הכתב, כלומר, חז"ל אמרו שמי שלא מוכיח את אנשי דורו נתפס בפשעיהם, ומה שאני מוכיח וזועק הנני מנקה את נפשי מכל עוון ואשמה.

איני יודע מה חשו הנביאים, אך אני הקטן מרגיש שאני משתדל לעשות את המוטל עלי, והרגשה זו מעניקה לי תחושת הקלה רבה.

כאשר אני מעסיק את עצמי בעבודת ה' איני חושב על הדברים הללו, עבודת ה' ממלאת את לבי בשמחה ובסיפוק עצום, ובכלל, המצב היום טוב אלף מונים מאשר היה במשך אלף השנים האחרונות, שבהן רוב יהודי הגלות האמינו בהזיות ובהבלים למכביר, ועולם המדע לא היה מפותח באופן משוכלל כמו בימינו, ואשר מאפשר לנו להשכיל ולידע את ה' באופנים רבים ומגוונים לבלי סוף.

וכל שכן שזכינו להתגורר בארץ ישראל ולראות בפריחתה ובשגשוגה ולהיות קרוב מרחק של 45 דקות נסיעה מהר הבית, ולבקר בכל המקומות שערגו אליהם אבותינו ויכלו רק לחלום עליהם. ועוד ועוד אינסוף יתרונות שיש לתקופתנו תקופת המדע והטכנולוגיה.

ואוסיף, שאני מבין היטב שאין לי שום אחריות על המצב של היהודים הללו, אלא אחריותי היחידה היא על פעולותיי ומעשיי, וכאשר אני משתדל לעשות את המוטל עליי, הנני שלם בדרכי ויודע שכאשר אגיע למשפט בסוף ימיי, לא איענש על מה שאחרים עשו, אלא רק על מה שהיה ביכולתי לעשות. קצרו של דבר, ידיעתי שהנני עושה את שלי פוטרת אותי מרגשות אשמה על פשעי הדור.

אמנם התשובה שלך לעיל מהדהדת אתי, אבל אני עדיין נשאר עם השאלות הלוחצות הבאות

1) האם אתה עדיין לא מרגיש עצב גדול מהעובדה שהרוב המוחלט של היהודים, גם בימינו וגם אולי באלף השנים האחרונות אם לא יותר, חיו וחיים חיי שקר ועובדי עבודה זרה? איך אתה יכול להרגיש אושר שאלוהים מפנה אותך מכל העוולים האידיוטים האלילים אם אתה גם יודע שבאותו הזמן אחיך ואחיותיך היהודים חיים חיים של שקר מרושע ביותר, ושולחים את עצמם ישירות לגיהינום?

2) יתר על כן, האם אינך מרגיש שבור לב מהעובדה שתוכניתו של אלוהים לשלמות המין האנושי, כלומר יהדות אמיתית, נמחצה ונכחדה באלף השנים האחרונות, ושהתקווה לתכנית זו שתצא לפועל ממשיכה להתקיים רק במיעוט קטן של אנשים, כמוך, וכי ייקח זמן רב עד שהתכנית הזו תתממש כראוי?

ראשית נקודת המבט שלי שונה לחלוטין, איני רואה בבדידות גזירה הרת אסון אלא ברכה גדולה משמים, כלומר הקב"ה בורר בעבורי את האנשים הטובים ביותר, הישרים ביותר, המוסריים ביותר, והנעימים ביותר להיות עמם בקשרים, את כל שאר רודפי הבצע והתאוות, הוזי ההזיות, בעלי הדעות הקדומות, בעלי המגרעות והמידות הרעות, הקב"ה מסנן בעבורי מבלי שהנני נוקף ולו אצבע אחת לשם כך! הם בעצמם עושים בעבורי את כל העבודה! וכל הזמן הפנוי הזה שנוצר לי הנני ממלא בלימודים וביצירה ובחיי המשפחה, כך שלא רק שהקב"ה מסנן בעבורי את החברים הטובים הנאמנים והמסורים ביותר שאפשר לבקש, הוא מפנה את זמני היקר מלכלות אותו בחברויות שווא והבלים, או בחברים מזויפים שברגע האמת מתגלים כמשענת קנה רצוץ.

איני יודע אם אתה נשוי, אך אם לא, כאשר תשא אשה ותזכה לבנים ובנות חייך יתמלאו בעשייה. הרעייה יראת השם, הבנים והבנות שיחונכו בדרך ישרות המחשבה והמוסר, יהוו עוגן משמעותי של שמחה אושר ומקור נובע של כוחות נפשיים, כך שלא תרגיש שום בדידות כלל! להיפך, תעריך את הזמן שבו הנך לבדך עם עצמך ופנוי להרהר ולחשוב במעלות ובהשקפות האמת הנשגבות, מבלי רעשי רקע.

בעקבות אור הרמב"ם כל המערכת החברתית שלי השתנתה מן הקצה אל הקצה, חברים שהיו לי בעבר הפנו לי עורף, ולעומת זאת חברים חדשים ויקרים מילאו את מקומם, חברי אמת, חברים לדרך ולהשקפה, חברים שהנני יודע בוודאות כמעט מוחלטת שלא יפנו עורף לדרך האמת, ולא ישנו את עורם או יתגלו כמשענת קנה רצוץ. ואדרבה, יש לי כעת חברים נאמנים ומסורים שהנני יודע שאם ארים טלפון אחד אליהם הם ישמחו להיפגש אתי לארוחת צהריים ולשיחת רעים בענייני הדת והעולם, אך לצערי אין לי פנאי להיפגש עם חברים כמעט כלל.

קצרו של דבר חבר אחד אמתי שווה שבעים חברים מזויפים אשר מחפשים את טובת עצמם.

אמנם, בתחילה הרגשתי כמוך, אך עם הזמן ועם העמידה המתמשכת והעקבית על עקרונותיי ועל יסודות הדת, התקרבתי אל ה' והרחבתי את הזמנים שהנני מעסיק בהם את עצמי בו (ועדיין יש הרבה מקום לשיפור), או-אז הבנתי כי איני בודד כלל, ועדיפה לי שעת קורת רוח של לימוד ויצירה על פני מפגש חברתי כגון חתונה אשר מפטם את הבטן ומחריש את האוזניים, ומקשה על האדם לקום מוקדם ללימוד ולתפילה.

כל שכן וקל וחומר כאשר אני רואה את פריחתו של אתר אור הרמב"ם, ועוד יותר לבי מתמלא בשמחה כאשר אני רואה שהקב"ה לא עוזב ולא נוטש אותי למרות הגלים העצומים אשר מנסים לשבור אותי, ולמרות כל זאת הנני ממשיך ליצור והנני ממשיך לומר את האמת והנני ממשיך את קריאתו מרטיטת הלבבות של אברהם אבינו - בשם יי אל עולם!

זאת ועוד, מקורות יודעי דבר לוחשים כי מתחת לפני השטח ישנה התעוררות לדרך האמת, אף אם היא איננה נראית ואינה מורגשת לכאורה, השטח פועם ורוגש, דעות והשקפות שנחשבו בעבר לטאבו מתגלות כעבודת אלילים והאנשים מתחילים להכיר בערך האמת ובחשיבות גיבוש השקפות נכונות לדת האמת.

כמו כן, תמיד אני משתדל להתבונן לטווח הקצר, לצעד הבא, כל מאמר שאני כותב ומפרסם מבחינתי הוא ניצחון קטן אך משמעותי בדרך אל היעד הנכסף, כל הצלחה שבחקירת נושא מסוים והגעה אל חקר האמת הינה אושר גדול ועוד נדבך שמרומם את נפשי וממלא אותה בחיוניות ובשמחה.

ורק השבוע היה אירוע גדול של חברים שלי לשעבר שבו הם הכניסו ספר תורה, בעקבות הפניית העורף שלהם לדרך האמת הייתי פטור מללכת לאירוע הרעשני הזה, אשר נמשך עד השעות המאוחרות של הלילה במסעדה ובאכילה מפוטמת אשר ממלאת הכרס ומעייפת את כוחות הנפש. במקום זאת, ישבתי בביתי, נחתי מעמלי, ואף הוספתי נדבכים נוספים לאתר אור הרמב"ם, אם בכתיבת מאמרים, תשובות, עיסוק בתפעול האתר (יש תקלות שצריך לטפל בהם), ועוד. ובמשך השבוע הזה הבנתי סופית כי הניתוק מאותם חברים מזויפים הייתה "רק טוב לישראל", ושמחה גדולה הציפה אותי שעמדתי על עקרונותיי ולא נכנעתי ללחצים החברתיים והעדפתי את השקפות האמת על פני הכבוד וטובות ההנאה.

ולסיום, לאחרונה התחלתי לעבוד במסגרת טיפול בקשישים, ואחד מהם אף חולה במחלה קשה והנני מלווה אותו לטיפולים כימותרפים. ליווי הקשישים והפגת בדידותם הקשה, מפיגה למעשה את בדידותי שלי עד שברוך השם כבר איני זוכר מתי הפעם האחרונה שהרגשתי בודד.

עניין נוסף שמסייע לי מאד הוא סדר יום, לקום כל יום בחמש לתפילה ולימוד הלכה לאחריה, מעניק התחלה מוצלחת ליום מבורך של עבודת השם.

ולסיום סיומת, עלינו תמיד להאמין ולקוות בישועת ה' בכל התחומים, ובמיוחד בתחום של שיבת עם ישראל לדרך האמת, הננוּ מצווים להאמין כי ישועת ה' בוא תבוא והארץ תמלא דעה את ה' כמים לים מכסים, כל שנותר לנו הוא להתפלל ולהתחנן לה' יתעלה שנזכה לראות את הפלא העצום הזה בדורנו.

אמן כן יהי רצון.