בספר מלכים ב פרק ד פסוק כג מופיע כך:
"וַיֹּאמֶר, מַדּוּעַ אתי (אַתְּ) הלכתי (הֹלֶכֶת) אֵלָיו הַיּוֹם--לֹא-חֹדֶשׁ, וְלֹא שַׁבָּת; וַתֹּאמֶר, שָׁלוֹם"
האישה השונמית רוצה לצאת למסע אל אלישע. משונם אל הר הכרמל, בעקבות מות בנה. מדוע בעל אומר לה שהיום לא שחדש ולא שבת? הרי בכלל לא מותר לצאת בשבת מחוץ לתחום, והמרחק המתואר הרי הוא מרחק גדול מאוד. מהו המנהג הזה שהולכים אל איש האלוהים בחדש או בשבת?
א) נראים הדברים שכוונת בעלה באמרו: "לא חודש ולא שבת", לכך שאין חודש או שבת סמוכים לנסיעתה, כלומר, אם אין מטרתך בנסיעה לשהות אצלו ביום ראש חודש או שבת, מדוע הנך נוסעת? וברור שכדי להגיע לנביא בראש חודש, לא היו נוסעים באותו היום, אלא מקדימים יום אחד לפחות לפני כן, כי הנסיעה הזו ארכה שעות רבות.
ב) לגבי המנהג, לא חקרתי אודותיו, אך נראה ברור שנהגו להתכנס אצל הנביא בימים הללו כדי לשמוע מן הנביא את דבר ה', וכן כדי ללמוד ולהשכיל מחכמתו ומאורחותיו.