שמעתי לאחרונה את הטענה הבאה לגבי השגחתו של אלוהים ביחס לפרשנותו של רש"י: מכיוון שאלוהים איפשר לרש"י להפוך לפרשן הראשי של הרוב המכריע של היהודים הדתיים במהלך האלף האחרון, זו הוכחה לכך שאלוהים מאשר את פירושו של רש"י, כי אחרת אלוהים היה מונע התופעה הזו.
כיצד עלינו להגיב לטענה זו?
כלל הוא שאלהים אינו מתערב בכל מה שקשור ליראת שמים, "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", והראיה שהקב"ה לא התערב ואפשר לרוב עם-ישראל לשגות אחר עבודה-זרה היא השואה, שלא ניתן להסביר אותה אלא באמצעות הטענה שמיליונים רבים של יהודים לא ידעו את אלוהיהם ועבדו עבודה-זרה במחשבתם ובהגשמתם, וקריסת המערכות המחשבתית מה' יתעלה גררה וגרמה להם לקריסת מערכות מוסרית. ומי שלא יסבור כן ויעלה כל טענה אחרת לעונש כל כך חמור כופר בתורה, שהרי "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא" -- ועונש כל כך חמור אינו אלא על עבודה זרה ושגיאות מחשבתיות ומוסריות חמורות ביותר.
כמו כן, ראה נא את דברי הנביא אשר אומר במפורש שבכל עם ישראל רק 7000 נותרו שאינם עובדים עבודה זרה, "וְהִשְׁאַרְתִּי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים כָּל הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לֹא כָרְעוּ לַבַּעַל וְכָל הַפֶּה אֲשֶׁר לֹא נָשַׁק לוֹ" (מ"א יט, יח), והיו תקופות ארוכות וממושכות בעם ישראל אשר רוב העם עבד עבודה-זרה (ירבעם, מנשה, אחאב ועוד).
זאת ועוד, איך תסביר 2000 שנות גלות? כלומר, עם-ישראל הוסיף לחטוא בחטאים חמורים מאד שגרמו לו להישאר בגלות תקופה כל כך ארוכה, וכל דור שלא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו, כלומר כאילו הרוב עדיין אינם ראויים לבית מקדש ותועים אחר אלהים אחרים.
כמו כן, איך יסבירו את הנהייה המוחלטת של עם ישראל בכל הדורות אחר ספר הזוהר? ואפילו בימינו רוב גדול ומכריע בעם ישראל סבור שרשב"י כתב אותו ושכל כולו סודות נשגבים, ואינו אלא עבודה זרה!
הטענה הנכונה היא שהקב"ה לעולם לא ישכיח לגמרי את דרך האמת "כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ" (דב' לא, כא), ואפילו אחד או שניים ימשיכו בדור מסוים את דרך האמת לדורות הבאים עד שתרבה הדעת ותמלא הארץ בדעה כמים לים מכסים. אבל שרוב עם ישראל לא ישגה אחר עבודה-זרה, אין שום ראיה לכך, אדרבה, כאמור יש ראיות הפוכות רבות ממהלך ההיסטוריה.
כמו כן, יש קרבן מיוחד בתורה אשר נועד למצב שבו כל עם ישראל שוגים, "ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל", כלומר יש מצב שכל עם ישראל כולל הסנהדרין שוגים בהוראה! כל-שכן וקל-וחומר עם-ישראל ששרוי בגלות ומתקיים בו העונש הנורא: "לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר" (יש' כט, יד).
ויתרה מזאת, עד עתה התייחסתי לטענה שלהם כאילו אין ראיות ברורות ומפורשות מפירוש רש"י ומכתבי חכמי אשכנז שהוא ואחרים היו מינים גמורים, ובמלים אחרות, טענתם הזו מתעלמת מראיות ברורות ומפורשות, וכנגד ראיות ברורות ומפורשות אי אפשר להמציא טענה הנשענת על כלל היסטורי-תיאולוגי כביכול, שאין לו שום סימוכין מן התורה או לכל הפחות מדברי חז"ל. וכאמור כלל זה גם סותר את יסוד הבחירה, כאילו הקב"ה מטה את שיקול דעתו של עם-ישראל כדי שתמיד יהיה רוב שילכו בדרך האמת.
זאת ועוד, האמת היא לעולם נחלת המעטים, וכמו שעם ישראל הוא המעט מכל העמים, כך דרך האמת בתוך עם ישראל היא נחלתם של המעטים. ואין ראיה מן הרוב למאומה. ואברהם אבינו יחיד היה.
ונקודה למחשבה, אם רוב עם ישראל באלף השנים האחרונות לא שגו אחר עבודה-זרה והיו צדיקים וחסידים, מדוע הם לא עלו לארץ ישראל והקימו ממלכת כהנים וגוי קדוש? מדוע הם לא נשמעו לציוויי התורה המפורשים? מדוע הם הפכו את התורה לקרדום חוצבים? ומדוע דווקא בשיא השיאים של יהדות השטעטעל הפולני-ליטאי, דווקא אז, רוב ואולי כל הגויים שנאו אותם שנאת מוות עזה ותיעבו אותם יותר ממה שמתעבים חולדות? האם הקב"ה לא הבטיח לנו שאם נלך בדרך ה', כל העמים יתפעלו מעם ישראל ויאמרו עלינו "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה"?
ולסיום אומר, לפי ההיגיון שהם עצמם מביאים, כלומר שהקב"ה "אישר" את רש"י ממה שהוא בפועל הפרשן הראשי של התורה והתלמוד, ניתן לומר באותה מידה כי אלהים אישר שיהדות אשכנז הגלותית הייתה יהדות של רשעים פושעים וחטאים הגדולים ביותר בכל הדורות מאז בריאת העולם! שהרי הוא אישר בפועל להיטלר לרצוח שישה מיליון איש ועוד בייסורים איומים ונוראיים! ומעולם לא נשמע עונש כזה בהיסטוריה היהודית. ורש"י הוא אבי-אבות היהדות הזו שאלהים אישר לרצוח ולהשמיד אותה כמו שמשמידים חולדות ומקקים, גברים נשים זקנים וטף ללא רחם -- עד כדי כך חמור היה עונשם!
אלא האמת היא, שאין קובעים השקפות לפי מציאות אלא לפי בחינת אמיתת מהותן וישרותן בלבד! ולכן אין לקבוע מאומה ממה שרש"י הפך להיות הפרשן המרכזי, כי הקב"ה אינו מתערב בבחירת הדרך שהיהדות בוחרת בה, אך הוא ישית עליה את העונש המתאים בעקבות הדרך שבה היא בחרה.