ראיתי שבמאמר על קוק תקפתם אותו על דברים מוצדקים ולדעתי גם על דברים מוצדקים פחות.
לדוגמא בטענה 5, כתבתם שמאחר ור' קוק כותב ש"הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק,..." ולפי זה הוא מוחק את מצוות "הוכח תוכיח", ולי נראה שמה שכת מחבר המאמר אינם מדויקים מאחר ולרגע הרב קוק לא ניסה להגיד שלא צריך להוכיח אלא מאחר ובמציאות הנוכחית מאחר וזה רק יזיק להוכיח אנשים מסוימים אין ענין להוכיח אלא חשוב להוסיף טוב על הרע. כוונה זו מדויקת לאמיתה של תורה בדיוק כמו שאיננו מיישמים את דברי רבנו בהלכות רוצח פרק ד' הלכה יד' מאחר והטעם של רבנו מדברי הגמ' הוא כדי להועיל לעמ"י ומאחר וכיום דברי הרמב"ם שם רק יזיקו אין ליישמם.
זאת ועוד בטענה 6, כתבתם שזה שר' קוק כתב "אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט,..." הוא בעצם מצדיק ע"ז מאחר ואין עמ"י הטוב המוחלט. ול נראה שמעולם לא הוא לא רשם שעמ"י הוא הטוב המוחלט אלא הוא רק כתב שהמעשה של דבקות באומה הוא טוב מוחלט.
עם כל שאר הטענות אני מסכים אך לתקוף על כל דבר זה לא נכון אלא עלינו לקבל את האמת איפה שיש אמת ולזרוק את השקר איפה שיש שקר, לא כך נקרב את תלמידיו.
תמים תהיה עם ה' אלהיך.
אגב, לגבי ההערה השנייה שלך, כתבת כך:
זאת ועוד בטענה 6, כתבתם שזה שר' קוק כתב "אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט,..." הוא בעצם מצדיק ע"ז מאחר ואין עמ"י הטוב המוחלט. ול נראה שמעולם לא הוא לא רשם שעמ"י הוא הטוב המוחלט אלא הוא רק כתב שהמעשה של דבקות באומה הוא טוב מוחלט.
דומני שלא הבנת את דבריי, שהרי כתבת שהסיבה שמדובר בעבודה-זרה היא בגלל ש"אין עם-ישראל הטוב המוחלט", ולא נגעתי כלל בנקודה הזו, אף שגם היא נכונה. נעיין אפוא שוב במובאה שמתוכה ציטטת כדי להבין, וכך נאמר במאמר:
6) ציטוט נוסף מפורסם מדבריו הוא: "אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ה' הטוב" (אורוות ישראל ג, ג) – ושוב אני נאלץ לתמוה: מהי השוטות הזו?! וכי נשמת האומה היא אלוה שהוא הטוב המוחלט? וכי ניתן לשאוב על-ידה את אור ה' הטוב? וכי היא משמשת כמליץ בינינו לבין ריבון העולמים? וזו ממש עבודה-זרה מהסוג הגרוע ביותר של קטגוריית המינות, והתעה את עם-ישראל אחר ההבל והאלילות.
עד כאן מתוך המאמר.
שים לב, נשמת האומה לפי הקוקו היא טוב מוחלט ועם-ישראל "שואב" על ידה את "אור ה' הטוב", כלומר, נשמת האומה היא ישות אלהית אשר משמשת כמליץ בינינו לבין בורא עולם, ובאמצעותה וממנה אנו שואבים את אור ה'. ושאיבת או משיכת שפע על-ידי גורמים מתווכים היא אמונה נפוצה בקרב עובדי האלילים למיניהם, וסעיף זה הוא אחד מסעיפי המינות, ראה דברי רבנו בהלכות תשובה (ג, טו):
"חמישה הן הנקראים מינים, [...] וכן העובד אלוה זולתו כדי להיות מליץ בינו ובין ריבון העולמים [=עובדי המתים והקברים, עובדי ה"צדיקים" שחיקי העצמות, עובדי האדמו"רים וה"גדולים", ושאר עובדי-האלילים כדי "שימשכו" להם שפע מבורא-עולם]. כל אחד מחמשה אלו הוא מין".
ובהרחבה בעניין מליצי היושר, אתה מוזמן לעיין במאמרי:
"פנייה ל'מליצי יושר' – פולחן דתי או סטייה מחשבתית".
כמו כן, יש לי עניין לקרב אך לא על חשבון אמירת האמת כמות שהיא.
"וכן מריחוק גדול מאד מדרך האמת ומאהבת ה' יתעלה."
בעז"ה אני עובד על זה.
אתה מלמד זכות על מצדיקי הגשמות? וזה מעשה שלא ייעשה.
ולעצם הטענה, אשמח אם תמצא לי מובאה אחת בדבריו של הקוקו שבה הוא מצדיק או מעודד לקיים את מצות הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא.
והצדיקים הטהורים באמת, לא כמו הקוקו המין עובד האלילים, דהיינו נביאי ישראל לדורותיהם, ברוב דבריהם ומשאותיהם הם קובלים על הרשעה...
וכבר הוכחתי לפי דעתי שמדובר באמירה שהיא בעיני הקופיפים השוטים למיניהם "פנינת עולם" ואינה אלא סילוף וזיוף של דת האמת. ואם היא הייתה יוצאת מפי איש אמת אשר מרחיק את הגשמות והאלילות עוד הייתי בוחן מקום לדון לכף זכות, אך כאשר היא יוצאת מפי עובד אלילים ממסדי אשר התעה דורות שלמים אחרי ההבל והמאגיה והאליליות, והפך תורת אלהים לקורדום חוצבים -- אין לי ספק מה כוונתו.
ואגב, הרבנים השכירים ועובדי האלילים למיניהם מחקו ועוד איך את מצות הוכח תוכיח את עמיתך. ראה לדוגמה מאמריי: "חובת מצות הוכח תוכיח את עמיתך", "מדוע החרדים הפכו את מצות לשון הרע ליסוד הדת", "גדרי לשון הרע ומתי הוא הופך למצוה?", "אהבת הרֵעים ושנאת הרשעים". ועוד.
ואוסיף עוד הלכה מהלכות סנהדרין (יא, ו):
"האכזריות על אלו שמטעין את העם אחר ההבל רחמים היא בעולם, שנאמר 'לְמַעַן יָשׁוּב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים' [דב' יג, יח]".
לצערי, דבריך נובעים מאי הבנה יסודית מאד של איסור עבודה-זרה.
וכן מריחוק גדול מאד מדרך האמת ומאהבת ה' יתעלה.