האם יש תקוה לשמאלנים?

הסיבה המרכזית לשלטונו המתמשך של אחאביהו הרשע בעשרות השנים האחרונות היא שחיתותם המוסרית הקשה של השמאלנים. השמאלנים החילוניים לא השׂכילו לשמור על האידיאולוגיה שהביאה אותם לשלטון, דהיינו אהבת ארץ-ישראל ואהבת העבודה וההתנדבות. ולא רק שהם התערטלו מן המצוה הגדולה שהייתה בידם והיא הפרחת ארץ-ישראל, אלא שהם סטו אחרי הזימה והתועבה ועודדו ורוממו באופנים דורסניים מאד את תנועת הלהט"ב, אשר הינה חרפה לא רק לעם-ישראל, אלא לאנושות בכללה, לכלל בני האדם שנבראו בצלם.

השמאלנים החילוניים הפכו במשך השנים למסוממים, לחלשים, לרודפי תאוות, והחמור מכל: לבני אדם שאין להם אידיאולוגיה, מרוקנים לחלוטין מערכים אמיתיים ולא רק שאין להם ערכים אמיתיים, אלא שהם החדירו את העדר המוסר האנושי כערך "המוסרי" העליון – והם אף מחדירים וכופים את השקפות הלהט"ב הזימתיות, באופנים פשיסטים ודיקטטורים ממש.

אם החילוניים רוצים להצליח במאבק על עתידה ודמותה של מדינת ישראל, אם הם רוצים לשמֵּר את עליונותה המדעית והטכנולוגית של מדינת ישראל, אם הם רוצים לשמור על שגשוגה הכלכלי של המדינה, אם הם רוצים לשמור על רמת חיים גבוהה – עליהם לשוב אל דרך ההתנדבות והאהבה לארץ-ישראל, וחובה עליהם להתנער ולהוקיע את תנועת הלהט"ב אשר מפוררת את החברה החילונית וגורמת לה לריקבון ולחידלון, שיוביל להכחדתה כליל.

למיטב הבנתי, הייסורים הקשים שעוברים על החברה החילונית בעיקר בשנים האחרונות, נועדו לעורר אותם לשוב לאותם דרכי המוסר שציינתי לעיל, והבחירה בידם: האם להמשיך ולנפנף בדגלי אש"ף ולהט"ב ולהפסיד, או להשׂכיל ולהבין שהם צריכים לשוב לדרך המוסר, לדרך הערכים, לדרך ההתנדבות והעשייה ולאהבת ארץ-ישראל שפעם פיעמה בקרבם.