בהלכות איסורי ביאה פרק ד (יג–טו) פוסק רבנו כך:
[יג] "דרך בני ישראל ובנות ישראל לעולם לבדוק עצמם אחר התשמיש, כיצד? מקנח האיש עצמו במטלית נכונה לו, ומקנחת האישה עצמה במטלית נכונה לה, ורואין בהן שמא ראתה דם בשעת תשמיש [...]; [יד] בגדים אלו שמקנחין בהן צריכין שיהיו של פשתן, שחקים ולבנים; והם הנקראים 'עדים' בעניין זה [...]; הצנועות אינן משמשות עד שיבדקו עצמן תחילה קודם תשמיש; ואישה שאין לה וסת אסורה לשמש עד שתבדוק, לפיכך היא משמשת בשני עדים: אחד לפני התשמיש ואחד לאחר התשמיש. אבל אישה שיש לה וסת, אינה צריכה עֵד לפני התשמיש אלא משום צניעות, אבל אחר תשמיש הכל צריכין שני עדים, אחד לו ואחד לה".
ובכן, רבנו פוסק לעיל: "בגדים אלו שמקנחין בהן צריכין שיהיו של פשתן", ברם נראה לי ברור שהוא הדין שמותר לקנח בטישיו לבן איכותי, ולא רק בגלל שהרשעים האורתודוקסים מוכרים פיסות עדים קטנטנות במחירים מופקעים, אלא כי ברור שאם חז"ל היו רואים את הטישיו הלבן האיכותי הם היו פוסקים שאין שום בעיה לקנח בו. כמו כן, לעניין בדיקת קינוח לא נדרש שהעדים יהיו מקבלים טומאה וכמו שקבעו חכמים להקל בדיני הכתמים, ולכן טישיו מצוין.