בספרו העיקרי "כתאב אלכפאיה אלעאבדין" (עמ' 248 במהדורה הערבית של רוזנבלט שסודרה על פי נמצאים מהגניזה הקהירית) רבי אברהם בן הרמב"ם כותב (בתרגום חופשי): "וכן הוא עם רב הדברים הגשמיים. לכן, בנוסף לעיסוק במחשבות הלב, הקדושים והנביאים גם גילו להט לנטוש הֶרְגֵּלִים ארציים. הם לבשו צמר, ובכל הנוגע למזון, הסתפקו בדברים הכרחיים ובלתי טעימים, והתרגלו לצום וּלְמַנּוֹת מזון מופחתות. חלקם נטשו את חיי אישות, עזבו יישובים מיושבים ונסוגו למערות והרים ולמדבריות נידחים. כל זה היה להט עבור המתחילים בתחום, כגון חסידיהם של הנביאים והקדושים בתחילת מאמציהם. אבל קנאות יתרה הוצגה על ידי מי שכבר הורגל בקדושה, ויותר מכולם על ידי הנביאים, כי זו הפכה לתכונה נרכשת עבורם, כך שלא היה להם חשק למה שלא היה נחוץ, ולכן שני הקצוות היו אחד עבורם." ועוד הוא כותב (עמ' 266 שם, בתרגום מילולי מערבית): "אתה יודע מה שאצל הצופים שבאסלאם אשר נמצא בהם, בעוונות ישראל, מדרכי קדושי ישראל הקדמונים, מה שאינו נמצא, או שנמצא רק מעט אצל מאוחרינו," (ואנת תעלם מא ענד האולא אלמתצופין מן אלאסלאם אלתי וגד פיהם בעונות ישראל מן סיר אוליא ישראל אלקדם מא לם יגד או קל וגודה פי מתאכרינא), כלומר לדעת רבי אברהם מסורת הנבואה אבדה בישראל בעוונותינו אבל שמורה עדיין אצל כת הצופים שבאסלאם. והלא אמרו חז"ל קדושה בגוים אל תאמין? ועוד אביו הרמב"ם כתב בשמונת הפרקים שכדאי ללכת בשביל הזהב ולא בקיצוניות. מה דעתך בנידון?
top of page

כדי לראות את זה בזמן עבודה, עברו לאתר הפעיל שלכם.
נערך לאחרונה: 18 במאי
האם רבי אברהם בן הרמב"ם הלך בדרכו של אביו?
האם רבי אברהם בן הרמב"ם הלך בדרכו של אביו?
תגובה אחת
לייק
תגובה אחת
אי אפשר יותר להגיב על הפוסט הזה. לפרטים נוספים יש לפנות לבעל/ת האתר.
bottom of page

עד כמה שראיתי מדבריו של ר' אברהם בן רבנו לא התרשמתי כלל ועיקר. אך כדי לגבש תמונה מלאה עלי ללמוד היטב את ספרו שציינת, ואיני יודע אם אעשה זאת כי כאמור לא התרשמתי ממנו כלל.
בקיצור, לך אחרי רבנו הרמב"ם אשר דבריו מיוסדים על התורה-שבעל-פה, והנח לו לבנו להזיותיו.