רב מסוים טוען כי החתן צריך לחבוש כובע בטקס החתונה שלו כי מכיוון שהוא כמו מלך לכן כובע הוא כמו הכתר שלו. זה נראה כמו רעיון מעורר מחשבה. אולי נוכל לומר שבקהילה בה אף אחד לא חבוש כובעים בדרך כלל, זה יהיה ייחודי ומיוחד לחתן לעשות זאת - ובכך לציין את מעמדו המלכותי. מה תהיה השקפת הרמב"ם בעניין זה - במיוחד בנסיבות של ימינו?
top of page
כדי לראות את זה בפעילות, יש לעבור לאתר הפעיל שלך.
תגובה אחת
bottom of page
אם מדובר בכובע אשר יגרום לחוכא ואטלולא אז כמובן שלא, ואם מדובר בכובע אשר עשוי לסייע לקיים את ההלכה להתייחס לחתן כאל מלך (כדי לעודד ולשמח את החתן והכלה ולסייע להם לפתוח את חייהם בשמחה ואושר, וגם כמובן כדי לעודד את שאר הרווקים להתחתן) -- אז זה דבר רצוי, ויהודי תימן נהגו להניח מטפחת צבעונית על צוואר החתן במשך סעודות המצוה שקיימו בשבעת ימי המשתה.
והנה ההלכה שציין תלמיד הרמב"ם:
"ואחר כך גזרו על עטרות חתנים, שלא יניח החתן בראשו שם כליל, שנאמר 'הסיר המצנפת, והרים העטרה' (יח' כא,לא). וכן גזרו על עטרות כלות, אם היו כסף וזהב; אבל של גדיל, מותרת לכלה".
ברם, כל הכובעים הללו אשר מחקים בהם את הגויים כגון מגבעות האיכרים הפולנים פסולות לפי דעתי, כי חבישתן מחזקת את הדת החדשה הפרו-נוצרית ופרו-אלילית שהנחילו לנו באלף השנים האחרונות.