א) רמב"ם הקדמה למשנה תורה:
"כללו של דבר, כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל, אלא יהיה חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה... לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם."
האם זה אומר שהרמב"ם כבר לא רוצה שנלמד את הפירוש שלו על המשנה?
ב) אני חושש, מניסוחו הספציפי כאן - "שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל" - שהרמב"ם עדיין רוצה שנלמד את החלקים הפילוסופיים של הפירוש שלו על המשנה, כמו 1) הקדמתו למסכת ברכות; 2) שמונה פרקים; 3) הקדמתו לפרק חלק. ואולי יש דוגמאות אחרות כאלה.
ג) יותר מזה, מהניסוח הספציפי שלו כאן - "שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל" - נראה שהרמב"ם עדיין רוצה שנלמד את החלקים הלא-הלכתיים במשנה, כמו פרקי אבות, כל עוד אנחנו עושים זאת יחד עם הפירוש שלו עליהם.
נא להביע את דעתכם בעניין זה.
אני מסכים שראוי שהאדם יקדיש את מיטב זמנו ללימוד המדעים, ויש לנו הרבה מה להשתפר בעניין זה.
אגב, העיון בפירוש המשנה לדוגמה, לא נועד כדי לידע את מקורות פסיקתו של הרמב"ם, המטרה הזאת כבר הושגה וכבר הוכח כי כל מקורותיו של רבנו מספרות חז"ל, אלא המטרה המרכזית בעיון בפירוש המשנה, היא הבנת ההלכה, טעמיה וכלליה ואולי עוד פרטים הלכתיים אשר יסייעו להבין אותה לעומקה, וללמוד ממנה דבר מתוך דבר לגבי מקרים מחודשים שעלתה בהם שאלה בימינו וכיו"ב. אך לפי דעתי ברובם המכריע של המקרים, די במשנה תורה כדי ללמוד דבר מתוך דבר.
כמו כן, לא כל אחד מסוגל ללמוד מדעים, אדם כזה שקשה לו להבין מדעים, ויש בידו שעות רבות פנויות, יקדיש סדר אחד או שעה אחת ביום ללימוד פירוש המשנה ויקיים מצות תלמוד תורה.