האם המבול התרחש בעולם כולו?

יש תובנות חשובות בפוסט הזה, שהקוראים ירוויחו מהן.

ר' אייל היקר,

בת פרעה ידעה שמשה הינו מילדי העברים, מדוע אפוא שהיא לא תיתן לו שם עברי? האם זה כל-כך לא הגיוני?

כמו כן, אין אנו יודעים את השפה המצרית, ואולי הפעלים דומים? מדוע למהר להסיק מסקנות שמובילות לכפירה או אפילו להרהור נגד התורה הקדושה?

וייתכן שהיא נתנה לו שני שמות, עברי ומצרי, העברי כדי להזכירו את מקורו ומוצאו, והמצרי כדי להשתמש בו ביום-יום בארמון המלך פרעה.

ולאחר שעמדו אבותינו לרגלי הר סיני וראו את האותות והמופתים והקולות והברקים ושמעו את קול ה' יתעלה מדבר אל משה רבנו, ומשה רבנו משיב לו, אין עוד שום צל של ספק שהתורה הזו שקיבלנו היא תורה אלהית, ואין בה שום ספק ופקפוק, ובכל עת שאין אנו מבינים דבר מה, עלינו לזעוק ולהתחנן לה' יתעלה ששכלנו רחק מלהבין את האמת האלהית הטהורה הזכה והברה, וממאן להשכיל אותה.

ואין כאן שום פתח לצרות, אלא למי שאינו שלם בדרך האמת, וכמו שאומר הושע (יד, י): "כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם". וכי אתה יכול לבוא בטענות לה' יתעלה לדוגמה, שהתיאורים המגשימים בתורה הם פתח לצרות? והוא הדין כאן, אי אפשר לבוא בטענות לה' יתעלה שהתורה היא פתח לצרות, אלא, עלינו להבין שאפילו לשכל השלם יש גבול שהוא עומד אצלנו, כל שכן אנחנו שעדיין לא שלם שכלנו, והננו צועדים ושואפים לשלמות המידות והמחשבה.

זאת ועוד, מי שמפעיל את השכל הישר, והולך בדרכי מישרים, בדרך כלל יבין היכן מדובר במשל והיכן מדובר במציאות ממשית. ואם הוא לא מבין שיבקש מהחכמים שיסבירו לו. וגם אם הוא לא קיבל תשובה שמניחה את דעתו, ימתין בסבלנות עד שהקב"ה יאיר את עיניו, ולא יקפוץ מהר לכפירה ולמרידה ולפקפוק בה' יתעלה, כי המתינות בהבנת סתרי התורה וההדרגה בהבנתם היא התנאי ההכרחי להבנתם, וכמו שנאמר על משה רבנו: "ויסתר משה פניו מהביט אל האלהים".

לפיכך על האדם לעולם להתחנן לה' יתעלה: "גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתיך".

שלום הרב אדיר, לגבי עניין האמיתות ההיסטורית של פסוקי התורה. למשל, פרשיית קריאת שמו של משה ע"י בת פרעה: "ותקרא את שמו משה ותאמר כי מן המים משיתיהו" - היעלה על הדעת כי בת פרעה קראה למשה בשם ישראלי? אז יש את המפרשים על המקום שנותנים תשובות על העניין, אבל יש קושיות על כולם. גם אם נאמר שהיא קראה לו בשם מצרי, שהתרגום שלו הוא 'משה', הרי הפסוק נותן את הטעם - מלשון 'משיתיהו'! ויש את המדרשים שהיא התגיירה, אבל ברור שזה אנו הפשט. רק האברבאנל מביא פירוש מדהים על דרך השפט, שאת השם נתנה אימו של משה! שהרי הפסוק המלא הוא: " וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַתְּבִאֵהוּ לְבַת-פַּרְעֹה, וַיְהִי-לָהּ, לְבֵן; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, מֹשֶׁה, וַתֹּאמֶר, כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ" כלומר הנושא בפסוק הוא אימו של משה שהביאה אותו לבת פרעה, והיא זו שקראה לו משה!

ברם גם על פירוש זה קשה, שהרי לא האמא משתה אותו מן המים! ויש תירוצים דחוקים.

איך אתה מבין את הפסוק הזה?

ואם זה לא מה שקרה, מדוע התורה כותבת כך??

איך אני יכול להחליט מתי התורה כותבת אמת היסטורית, מתי משל, מתי מסכמת אירוע בתמצית ולא מדייקת בפרטיו? (רמב"ם עצמו סובר כי ה'מלאכים' שהגיעו לאברהם היה במראה הנבואה, נכון?) דבר זה הוא פתח לצרות...