או משוםבזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה. יש גזרת המלכות - צום. אין גזרת המלכות ואין שלום - רצו מתענין, רצו אין מתענין.נניח שהמצב בימינו לא עונה להגדרה שלום. אך בוודאי אין גזרת המלכות.האם זה לא כפיות טובה כלפי הקב"ה להתענות על מצבה של ירושלים?
בסוף הלכות תעניות רבנו פוסק כך: "כל הצומות האלו, עתידים ליבטל לימות המשיח".
ובכן, טרם הגענו לימות המשיח כי טרם זכינו לגאולה רוחנית.
לפיכך יש להתענות על העדר האמת והצדק.
איך ששון ושמחה כשבית מקדשנו חרב? ובזמן שרשעים ומטומטמים מחללים-שם-שמיים בכל פינה?
"עֲנֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְּצָרָה גְּדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ וֶהֱיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ"