המאמינים ב"גילוי אליהו" טוענים שבגמרא נזכר בכמה מקומות שאליהו היה נגלה לחכמים. למשל בגמרא כתובות (קו.): רב ענן, הוה רגיל אליהו דאתי גביה, דהוה מתני ליה סדר דאליהו. כיון דעבד הכי איסתלק. יתיב בתעניתא ובעא רחמי ואתא. כי אתא הוה מבעית ליה בעותי, ועבד תיבותא ויתיב קמיה עד דאפיק ליה סידריה, והיינו דאמרי סדר דאליהו רבה, סדר אליהו זוטא".
ועוד הם טוענים שתלמיד הגר"א העיד שראה בין כתבי הגר"א ביאור הפותח במילים: "אמר לי אליהו זכור לטוב". וש"הכתב סופר" ציין בפנקסו אחת עשרה פעמים שזכה לגילוי אליהו.
ולפי דבריהם דבר זה מפורש בספר "תנא דבי אליהו": "אמר אבא אליהו זכור לטוב: 'לעולם אין תורה מתפרשת אלא למי שאינו קפדן, אף אני איני נגלה אלא למי שאינו קפדן'."
כפי העולה מכתבי רבנו הרמב"ם - אין מציאות שאליהו הנביא יתגלה לבני אדם. אם כן, מה נשיב להם על ה"ראיות" הנ"ל?
מדובר בסוגיה אגדית שאין צורך כלל להסבירה, די לומר שמדובר בעניין שאינו כפשוטו דהיינו שאין ללמוד מפשטו מאומה -- הנבונים יבינו והסכלים לא יינזקו.
ובכל זאת, ייתכן שמדובר במה שנקרא "רוח הקודש", דהיינו עזר אלהי להבין דברים עמוקים, וכמו שרבנו מפרט בעניין הדרגות שקודמות לנבואה. ואין לי פנאי להעמיק בזה עתה.
לגבי ההגמון מווילנא, אין צורך להתייחס למכשף הכזבן הזה, ולא לשאר הכזבנים מחכמי-יועצי-אשכנז, אשר טענו בדבריהם הללו בפועל את הנבואה, ודינם מיתה.