שלום.לאחרונה הערתי כמה פעמים על איסור לא לדרוש אל המתים ועל טומאתם של בתי הקברות.נעניתי ש"לא מתפללים אל הצדיק אלא מתפללים שבזכות הצדיק" נוושע או יתקבלו תפילותינו.מה לדעתכם יש לענות על זה?
ראה מאמרי: "פנייה ל'מליצי יושר' – פולחן דתי או סטייה מחשבתית?", שם בפרק ג שכותרתו: "ג. האם ראוי להתפלל בקברים שזכות המתים תושיענו?", התייחסתי לעניין זה.
תוכל לעיין במאמרו של נאור טויטו.
ובכל זאת אומר, שחמישה הם הנקראים מינים אשר אין להם חלק לעולם הבא, אחד מהם מי שעושה מליץ [=מתווך] בינו לבין ריבון העולמים. וגם, ישנה הלכה מפורשת שאסור להתפלל ליד קברים.